רדיו

המונח "רדיו" הוצע על ידי הפיזיקאי אדוארד בראנלי. המילה מגיעה מ-radioconductor, מתוך הפועל "radiate" (להקרין).

הבסיס התאורטי הוצע על ג'יימס קלרק מקסוול ב-1873. היינריך הרץ הראה את התיאוריה בניסויים בשנים 1886, 1888. דייוויד יוז ביצע ניסוי מוקדם בשידור צלילים ב-1878. את המצאת הרדיו מקשרים בדרך כלל לגוליילמו מרקוני, שעשה ניסויים ב-1895. ניקולה טסלה ערך שידור כבר ב-1893 ורשם פטנט ב-1900; סכסוכים משפטיים הכריעו רק ב-1943. המצאת הטרנזיסטור ב-1948 הקטינה את המכשירים והפכה אותם לניידים וזולים.

רדיו הציבורי צמח בשנות ה-20 וה-30, תקופה שנקראת "תור הזהב של הרדיו". דוגמה למשחק הכוח של הרדיו היא שידור התסכית "מלחמת העולמות" ב-1938, שהוביל לפאניקה בארצות הברית בעקבות שידור שנבנה כמו דיווח חדשותי.

גלי רדיו הם סוג של קרינה אלקטרומגנטית. כשגלים אלו עוברים ליד אנטנה, הם יוצרים זרם חשמלי בתיל האנטנה. הזרם הזה מייצר אות שניתן להפוך לקול או למידע.

שיטות כמו AM ו-FM משדרות מידע כאות רציף. באנלוגי משתמשים ב"אפנון" (modulation), שינוי גל הנשא כדי להעביר קול.

בשידור דיגיטלי המידע מועבר כנתונים מספריים, לא כאות רציף. זה משפר איכות שמע, מפחית רעשים, וחוסך תדרים. יש תקנים שונים, וביניהם DAB (Digital Audio Broadcasting). DAB הוא תקן פתוח שהפך נפוץ באירופה, והוא משודרג במשך הזמן.

שידורי רדיו ברשת (רדיו אינטרנטי) אמנם מעבירים קול, אך אינם משתמשים בגלי רדיו. שם עושים "קידוד אודיו", המרה דיגיטלית של הקול לשידור ברשת. גם המונח "רדיו דיגיטלי" משמש לפעמים לתיאור פודקאסטים ותוכניות באינטרנט.

בישראל היו ניסויים מוקדמים בשידור דיגיטלי וב-VHF בשנות ה-90. "רדיו נטקינג" נחשב לרדיו האינטרנטי הראשון בישראל, והחל לשדר ב-2000. ב-2004 נקבעה החלטת ממשלה על הקמת רדיו דיגיטלי, וב-2008 נערך מכרז להקמה. המכרז לא צלח, ובשירות דיגיטלי ארצי לא הוקם אז. חלק מערוצי רדיו משודרים במסגרת שידורי DVB-T של עידן+.

רדיו משמש למסירת חדשות, לחינוך פוליטי ולשיחות ציבוריות. הוא נגיש לרבים, גם ללא אינטרנט, ותורם לכלולה חברתית. רדיו משדר מוזיקה, תכניות לימוד ועצות, ותורם לשימור תרבות וזיכרון היסטורי. בעבר אפשר הרדיו לאמנים להגיע לקהל במהירות.

בראשית המדינה היה הרדיו המדיום האלקטרוני העיקרי. מאזינים נאספו סביב הרדיו להאזין לחדשות ולטקסים. תכניות כמו "השעה העברית" ותחנת "קול ירושלים" סייעו להעניק אחידות בשפה ולעודד הגייה חדשה ומונחים למושגים מודרניים. עם הזמן גדל מגוון הערוצים והשפעות התרבות מבחוץ שינו את הזהות הצרכנית.

אונסק"ו קבעה את ה-13 בפברואר כיום הרדיו העולמי. זהו יום להכרה בחשיבותו של הרדיו כמדיה נגישה.

המילה "רדיו" הגה המדען אדוארד בראנלי. היא נולדה מהמילה radioconductor.

המדען מקסוול חשב על הרעיון ב-1873. הרץ הראה שזה עובד ב-1886, 1888. מרקוני עשה ניסויים ב-1895. טסלה גם עבד על זה קודם.

בשנות ה-20 וה-30 הרדיו הפך לפופולרי. תסכית בשם "מלחמת העולמות" ב-1938 הובן בטעות כחדשות, וזה גרם לפאניקה.

גלי רדיו הם גלים שעוברים באוויר. כשגל עובר ליד אנטנה, הוא יוצר חשמל בתיל. כך אפשר לקבל קול מהרשת או מהמכשיר.

אנלוגי: משנים את הגלים כדי לשאת את הקול. את זה קוראים אפנון (שינוי בגל כדי להעביר קול).
דיגיטלי: הופכים את הקול לקבצים של מספרים. זה נקרא קידוד.

רדיו עזר לבנות זהות בארץ צעירה. משפחות נהגו להאזין לחדשות ולחגיגות. תכניות כמו "השעה העברית" עזרו לקדם את השפה.

רדיו נותן חדשות, מוזיקה ותכניות לימוד. הוא נגיש וגם עוזר לשמור תרבות ומשמיע אמנים.

אונסק"ו קבעה את 13 בפברואר כיום הרדיו העולמי.