רודולף ורבה (נולד ולטר רוזנברג, 1924, 2006) היה פרמקולוג, מדען החוקר תרופות, יהודי יליד סלובקיה. הוא נמלט מאושוויץ והיה אחד הראשונים שדיווחו למערב על מעשי הזוועה שם, ובפרט על התוכנית להשמדת יהודי הונגריה. ב־1998 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה.
ורבה נולד בטופולצ'אני. ב־1939 גורש מבית הספר בגלל חוקי נירנברג, חוקים שהגבילו את חיי היהודים. במרץ 1942, בגיל 17, קרע את הטלאי הצהוב (הסימון שהנאצים דרשו מהיהודים ללבוש) ויצא לנסות להגיע לאנגליה. נתפס על ידי שומרי גבול ונשלח למחנות שבצ'כוסלובקיה. ב־30 ביוני 1942 נכנס למחנה אושוויץ, שם קיבל את מספר האסיר 44070.
במחנה שירת בקומנדו "קנדה", יחידה שבה מיין נספחי הנמלטים וחפצי מבואי המחנה. עבודה זו והשתתפותו במחתרת במחנה אפשרו לו לאסוף מידע על אופן ההשמדה ועל מספר ההרוגים, והניעו אותו לנסות לברוח ולמסור את המידע לעולם.
ורבה החליט לברוח כדי להזהיר את ההונגרים ולהציל יהודים. בערב פסח, 7 באפריל 1944, התחבא יחד עם אלפרד וצלר בחור בערימת עצים. הם השתמשו בטבק נטבל בנפט כדי להטעות כלבי גישוש. אחרי שלושה ימים יצאו מהמסתור בלילה, וברחו במסע מסוכן שנמשך 11 יום עד שהגיעו לז'ילינה שבסלובקיה.
בז'ילינה נתנו ורבה ווצלר עדות לראשי הקהילה. הם ניסחו את "דו"ח אושוויץ", מסמך שתיאר את דרכי ההשמדה והזהיר כי 800,000 יהודים מהונגריה עומדים להישלח לאושוויץ. לפי ורבה, המידע הגיע לידיהם של ממשלות בעלות הברית כבר ביוני 1944.
עותק מהדו"ח הגיע למשרד החוץ האמריקאי ב־16 ביוני 1944. חלק מהפרטים שודרו ב־BBC יומיים לאחר מכן. למרות פנייתם של ורבה ווצלר לקריאה להפציץ את המחנה ולעכב את ההשמדה, בעלות הברית החליטו שלא לעשות זאת. ההשמדה נמשכה ומעל מיליון איש הושמדו באושוויץ עד קיץ 1944; כ־90% מהם היו יהודים.
לאחר מכן הצטרף ורבה לפרטיזנים הצ'כוסלובקים ונלחם עד תום המלחמה. הוא קיבל מספר עיטורים, למד כימיה בפראג וסיים דוקטורט ב־1951. ב־1958 ברח מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית, עלה briefly לישראל ועבד במכון ויצמן, ואז עבר לאנגליה, בוסטון ולבסוף לקלגרי/וונקובר בקנדה, שם שימש כפרופסור חבר לפרמקולוגיה באוניברסיטת קולומביה הבריטית.
ורבה פרסם את זכרונותיו בספר "איני יכול לסלוח" (1963) והעיד במשפטים נגד פושעים נאצים לאורך השנים. הוא נפטר בוונקובר ב־2006.
ב־1998 יזמה פרופ' רות לין הענקת תואר דוקטור לשם כבוד לרודולף ורבה ופרסמה תרגום של זכרונותיו לעברית. עד אז סיפור הדו"ח וגבורתו לא זכה להדגשה רחבה בספרי הלימוד בישראל, אם כי היסטוריונים שונים הכירו בפועלו ודרשו שילמד בבתי הספר.
רודולף ורבה נולד ב־1924. הוא היה מדען שחקר תרופות. הוא היה יהודי מטופולצ'אני שבסלובקיה. הוא נמלט ממחנה אושוויץ והזהיר אנשים מה שהתרחש שם. ב־1998 קיבל תואר כבוד מאוניברסיטת חיפה.
ורבה נרדף כי היה יהודי. כשהיה נער קרע את הטלאי הצהוב (הסימון שהיהודים נאלצו ללבוש). בשנת 1942 נשלח למחנה ריכוז, וב־30 ביוני נכנס לאושוויץ.
ב־7 באפריל 1944 התחבא עם חברו אלפרד וצלר בערימת עצים. הם השתמשו בטבק עם נפט כדי להטעות כלבים. אחרי שלושה ימים יצאו ברגע המתאים וברחו. אחרי מסע של 11 יום הגיעו לז'ילינה ושוחחו עם מנהיגי הקהילה היהודית.
ורבה ווצלר כתבו דו"ח. בדו"ח הם תיארו את מה שקורה במחנה. הם הזהירו שבגרמניה מתכננים לשלוח 800,000 יהודים מהונגריה לאושוויץ. העותק הגיע לידידי בעלות הברית בחודש יוני 1944.
הדו"ח שודר חלקית ב־BBC. בעלות הברית לא הפציצה את המחנה. לאחר הבריחה ורבה הצטרף לפרטיזנים ונלחם. אחרי המלחמה למד כימיה וקיבל דוקטורט. ב־1958 עזב לעיתים את צ'כוסלובקיה, עבד בישראל ולבסוף חי בקנדה. הוא כתב ספר על בריחתו ב־1963 ונפטר ב־2006.
ב־1998 פרסמו את ספרו בעברית והוא קיבל תואר כבוד. היסטוריונים דנו על השאלה מתי ומאיך סיפורו הוצג בספרי הלימוד.
תגובות גולשים