רון בן ישי נולד בירושלים ב-26 באוקטובר 1943. אביו נהרג ב-1948 בתקופת מלחמת העצמאות. למידתו הייתה בבית הספר "המתמיד" ובריאלי בחיפה. ב-1961 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושירת בגדוד 890. עבר קורס מ"כים (מפקדי כיתות) וקורס קציני חי"ר ושירת גם בגולני. במילואים התקדם עד דרגת סגן-אלוף ושימש ראש מערך איסוף המודיעין בעוצבת האש.
ב-1964 החל ללמוד כלכלה וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. ב-1966 עבר קורס שדרים וכתבי שדה של קול ישראל, והחל ככתב כלכלי. בהמשך הפך לכתב צבאי, עיתונאי שמדווח בעיקר על ענייני צבא וביטחון, ועבד כעורך תוכניות אקטואליה בקול ישראל.
בסיומה של תקופה בטלוויזיה הישראלית עבר ל"ידיעות אחרונות" וכעורך וככתב שימש גם כשליח בוושינגטון. בין תפקידיו: מפקד גל"צ (1983, 1985), פרשן לענייני ביטחון, ושליח עיתוני וחוץ. הוא גם ערך ותכנן תוכניות טלוויזיה ותחקירים.
בן ישי סיקר רבים מהקונפליקטים המרכזיים של ישראל והעולם. הוא נלווה לכוחות בשדות קרבה ונפצע מספר פעמים במהלך עבודתו. פציעות בולטות התרחשו במלחמת ההתשה, ב-1970 בפשיטה בגבול סוריה ברמת הגולן, וב-1999 בזמן סיקור המלחמה בקוסובו. הוא סיקר בין היתר את מלחמות ששת הימים, יום כיפורים, המפרץ, קוסובו, צ'צ'ניה, עיראק וסכסוכים בעשור האחרון.
ככתב הטלוויזיה בביירות בספטמבר 1982, רון בן ישי נחשף למה שהתרחש במחנות הפליטים סברה ושתילה. הוא העביר דיווחים ומכתבים לממשל הישראלי, כולל הודעות לראש הממשלה ולשר הביטחון, ותיאר מראות ושיחות עם גורמים בשטח. הוא קרא לבדוק את האירועים וטען שניתן למנוע חלק מהפגיעה אם היו נוקטים פעולה.
בשנת 2002 הוגשה נגדו תביעה אזרחית על לשון הרע, שבה נטען כי הוא פרסם טענות לגבי אסירי כלא. בית המשפט דחה את התביעה ב-2005, וקבע שעיתונאי מוגן כשהסתמך על מקור מוסמך במערכת הציבורית.
בשנת 1975 קיבל צל"ש הרמטכ"ל (אות הוקרה ממפקד צה"ל) על עזרה לפצועים במלחמת יום הכיפורים. ב-2018 זכה בפרס ישראל לתקשורת, פרס לאומי על פועלו בעיתונות הביטחונית. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובגאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטת תל אביב, וכתב את הספר "כתב חזית" (2018).
היה נשוי לליאורה כץ והוריש שלוש בנות. מאז שנות ה-2000 חזר לעסוק בעיתונאות פעילה, כולל פרשנויות וסיקור ב-ynet.
רון בן ישי נולד בירושלים ב-1943. אביו נהרג בזמן מלחמה. ב少年 למד בבית ספר ובפנימייה. בגיל צעיר התגייס לצבא והיה חייל צנחנים. הוא המשיך במילואים והגיע לדרגה גבוהה.
הוא עבד ככתב צבאי. כתב צבאי = עיתונאי שמדווח על הצבא. נשלח לשדות קרב וראה דברים קשים. נפצע כמה פעמים בעבודתו. סיקר מלחמות רבות בישראל ובעולם.
בספטמבר 1982 רון היה בביירות ועבר ליד מחנות פליטים בשם סברה ושתילה. הוא סיפר למנהיגים של ישראל על מה שראה. הוא קיווה שיפעלו כדי להגן על אנשים.
מישהו הביא נגדו תביעה. בית המשפט קבע בסוף שהדברים שהתפרסמו היו מבוססים על מקור מוסמך.
ב-1975 קיבל אות כבוד מהצבא, שנקרא צל"ש (אות הוקרה מהצבא). ב-2018 קיבל פרס גדול שנקרא פרס ישראל (פרס מדיני חשוב). יש לו תואר מהאוניברסיטה והוא מלמד תקשורת. כתב גם ספר בשם "כתב חזית".
תגובות גולשים