רונדו היא צורה מוזיקלית מעגלית, שפירושה שמיווצר סגנון שבו נושא מרכזי חוזר שוב ושוב. המילה משמשת גם לתיאור אופי מוסיקה ולעתים לשם ריקוד עממי.
המבנה האופייני הוא מעין מחזור: א, ב, א, ג, א, ד..., כלומר נושא ראשי (המנגינה החוזרת) מופרד בין חזרות על ידי חומר מוזיקלי חדש. החלקים החדשים נקראים נושאים משניים או אפיזודות; אפיזודה היא קטע שמנוגן כדי להציע קונטרסט למנגינה העיקרית.
בצורתו העתיקה נתקלנו גם בסידור שונה, למשל א, ב, א, ג, ב, א. ברונדו לרוב רואים תנועה אנרגטית ומהירה, ולכן משתמשים גם במונח Allegro שפירושו מהיר. עם זאת יש גם רונדואים איטיים שלא תמיד מוכרים ככאלה על ידי מלחינים מודרניים.
הרונדו משמש לעתים קרובות כפרק אחרון בסונאטה, בסימפוניה או בקונצ'רטו. כן יש רונדואים שנכתבו כיצירות עצמאיות. רונדו הוא גם שם לריקוד שנרוקד במעגל.
דוגמה ידועה היא הקונצ'רטו לחצוצרה מאת יוזף היידן. הפרק השלישי בו בנוי כרונדו: תחילה התזמורת מנגנת את הנושא (א-1), אחר כך הסולן חוזר על הנושא (א-2), מגיעים קטעים ב ו-ג, ואז שוב א-2 כשהסולן משתתף, חוזר ב ולבסוף קודה (סיום קצר). אף שהפרק איטי יחסית (אנדנטה), הוא נחשב לרונדו ברור.
רונדו היא דרך לבנות שיר שבו מנגינה חוזרת כל הזמן. המנגינה החוזרת קוראים לה נושא.
בין החזרות מופיעים קטעים חדשים. קטע חדש זה נקרא אפיזודה. אפיזודה נותנת טעם שונה לשיר.
הצורה הנפוצה היא א, ב, א, ג, א. הרבה רונדואים מהירים; המילה Allegro בעברית אומרת "מהיר".
רונדו מופיע לעתים קרובות בסוף יצירות גדולות כמו סימפוניה (יצירה לתזמורת) או קונצ'רטו (יצירה לסולן ותזמורת). רונדו הוא גם ריקוד שבאמת רוקדים במעגל.
דוגמה: בקונצ'רטו לחצוצרה של היידן, הפרק השלישי הוא רונדו. התזמורת מנגנת את הנושא, אחר כך הסולן מצטרף, יש כמה אפיזודות, ואז סיום קצר שנקרא קודה.
תגובות גולשים