רותי יובל נולדה ב-1955 בחיפה. בילדותה הובילה חוגים בצופים. היא השיגה תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה. היא בזוגיות ארוכת שנים עם דורון גלעזר, שותף לקריירה העיתונאית שלה. אחותה, מירי כץ, היא עורכת דין והייתה האישה הראשונה שכיהנה כיושבת ראש רשות ניירות ערך.
את דרכה החלה יובל בסוף שנות ה-70 ככתבת שכונות במקומון ירושלמי בשם "ירושלתון", שנקנה והפך ל"כל העיר". עם הזמן ערכה מדורים שונים, הייתה סגנית עורך ולבסוף עורכת ראשית (האחראית על תוכן והנהלת העיתון).
ב-1996 עברה ל"7 ימים" של "ידיעות אחרונות" כסגניתו של דורון גלעזר. ארבע שנים מאוחר יותר מונתה לעורכת המגזין. שם הובילה קו תקשורתי תקיף נגד הון ושלטון. היא הוציאה מוסף בשם "הזמן השחור" שבו פורסמו תחקירים (בדיקות עיתונאיות שמגלות עובדות חשובות) על קשרים בין הון, שלטון ופשע.
ביוני 2004 עזבה לערוץ Keshet כיעוצה לתוכניות תיעודיות. בדצמבר 2005 מונתה לעורכת התוכנית "אולפן שישי". באוקטובר 2007 מונתה לעורכת "מעריב" לצד דורון גלעזר; במאי 2009 השניים התפטרו. בדצמבר 2009 נבחרה לעורכת מהדורת יום שישי בערוץ 10. בספטמבר 2011 התפטרה על רקע פרשת התנצלות כלפי איש עסקים.
בשנת 2017 השתתפה ביצירת הסרט התיעודי "סאלח, פה זה ארץ ישראל" יחד עם דורון גלעזר ובמאי דוד דרעי. יובל חברה בהנהלת האגודה לזכויות האזרח.
רותי יובל נולדה ב-1955 בחיפה. בילדותה הייתה מדריכה בצופים. יש לה תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה. אחותה מירי כץ הייתה האישה הראשונה שניהלה את רשות ניירות ערך. דורון גלעזר הוא בן זוגה.
רותי התחילה סוף שנות ה-70 ככתבת בשכונות. כתבת = עיתונאית שעורכת חדשות ומראיינת אנשים. היא התקדמה והפכה לעורכת = מנהלת התוכן של העיתון.
ב-1996 עברה למגזין "7 ימים" והייתה בו ראשית סגנית ואז עורכת. היא הובילה תחקירים = בדיקות עיתונאיות שעוזרות לגלות עובדות חשובות. המגזין הוציא מוסף בשם "הזמן השחור" עם כתבות כאלה.
ב-2004 עברה לעבוד בטלוויזיה כיועצת לתוכניות תיעודיות. ב-2005 ניהלה את תוכנית החדשות "אולפן שישי". ב-2007 פיקחה על העיתון "מעריב". ב-2009 התפטרה ואז הייתה עורכת מהדורת יום שישי בערוץ 10. ב-2011 פרשה בעקבות מחלוקת על התנצלות לאיש עסקים. ב-2017 עזרה ליצור סרט תיעודי בשם "סאלח, פה זה ארץ ישראל".
רותי חברה בהנהלת האגודה לזכויות האזרח, ארגון שעוזר לשמור על זכויות אנשים.
תגובות גולשים