רחיפה

רחיפה (Paragliding, Parapente) היא ספורט אתגרי שבו מרחפים מהמראה על גבעה או צוק כשמחוברים למצנח רחיפה. מצנח הרחיפה הוא כנף רכה בדומה לכנף מטוס, העשויה בד סינתטי ודואה בעזרת זרמי אוויר. הטייס יושב ברתמה המחוברת למיתרי החופה; סידור המיתרים משפיע על התנהגות הכנף.

הכנף שומרת על צורתה בגלל לחץ האוויר שבתאי החופה. המשטח מול שפת ההתקפה יוצר עילוי, כמו בכנף מטוס. רתמה טובה ותיקון המיתרים חשובים לשליטה ונוחות.

יש שני מקורות עיקריים לעילוי. הראשון הוא דאיית רכס: רוח שפוגעת ברכס או בצוק ומכוונת מעלה. בישראל זה נפוץ בנתניה, געש ובמצוקי חוף הכורכר. השני הוא תרמיקות (thermals), כלומר זרמי אוויר חם שעולים בעקבות הפרשי טמפרטורה. תרמיקות מאפשרות לצבור גובה ולשהות זמן רב באוויר.

נוסעים יכולים לטוס מרחקים גדולים על ידי קפיצה מתרמיקה לתרמיקה; זה נקרא טיסת מרחק (Cross Country, XC). שיא עולם לטיסה לא ממונעת הוא 513 קילומטרים, בקבוצה מברזיל. השיא הישראלי הוא 228.6 ק"מ, מטיס אליה זמור (11.3.23). יש גם טיסה אווירובאטית (Acro) שבה מבצעים תרגילים לשליטה; תחום זה מסוכן יותר ודורש מיומנות רבה.

הייק אנד פליי (Hike and Fly) הוא להגיע רגלית לנקודת המראה עם הציוד, ואז לפרוש ולמריא. הענף דורש כושר, ניסיון והערכת מזג אוויר. קיימת תחרות בינלאומית חשובה, ה-Red Bull X-Alps, בה מסלול של כאלף קילומטרים משולב הליכה וטיסה.
מסעות רחיפה (Vol Bivouac) הם טיסות מרובות ימים שבהן טייסים נושאים איתם ציוד קמפינג וחונים בשטח. ענף זה מתאים בעיקר לאזורים הרריים כמו האלפים וההימלאיה.

מבחינת תחרויות, יש משימות מרחק של 20, 150 ק"מ וניקוד באווירובטיקה שנקבע על ידי שופטים. אליפויות עולם בטיסת מרחק מתקיימות מאז 1989.

יש גם וריאנטים ממונעים. פרמוטור הוא מנוע קטן על גב הטייס. קיימים גם מצנחים ממונעים גלגליים (ממ"ג) עם מסגרת גלגלים. בישראל הממ"ג נקרא לעיתים "טרקטורון מעופף" או "באקאיי".

הטייסים טסים עם קסדה ורתמה הכוללת הגנה לגב. בנוסף מקובל לשאת מצנח רזרבי. אמצעי הבטיחות השתפרו מאוד עם השנים.

אתרי רחיפה פופולריים בקיץ כוללים את הר תבור, מבוא חמה וזכרון יעקב. בחורף מקובל לטוס בהרי הגלבוע, פסגת האר"י ומצוקי ים המלח. הרחיפה הישראלית החלה למעשה ב-2 במאי 1987, כאשר זאב אינגבר ביצע את רחיפת הגובה הראשונה במבוא חמה. חברת עפקו מקיסריה היא יצואנית ציוד רחיפה בולטת.

רחיפה היא ספורט שבו עפים בעזרת מצנח מיוחד. המצנח הוא כנף רכה. הטייס יושב ברתמה ומחובר בחבלים לכנף.

הכנף עשויה בד מיוחד ושומרת על צורה כשהאוויר נכנס לתאים בתוכה. זה יוצר עילוי, כמו בכנף של מטוס.

אפשר להישאר באוויר בגלל שתי סיבות עיקריות: רוח שפוגעת בצוק וזורמת מעלה (דאיית רכס), ותרמיקות - זרמי אוויר חם שעולים. תרמיקות עוזרות לעלות גבוה.

יש מי שטסים למרחקים גדולים על ידי קפיצה מתרמיקה לתרמיקה. זה נקרא טיסת מרחק. יש גם טייסים שמבצעים תרגילים מעניינים בשם אווירובטיקה.

בחלק מהמסלולים מטפסים ברגל לנקודת המראה ואז עפים. זה נקרא Hike and Fly. יש תחרות קשה בשם Red Bull X-Alps.

טסים עם קסדה ועם מצנח רזרבי למקרה חירום.

אתרי רחיפה ידועים בישראל הם הר תבור ומבוא חמה. הרחיפה בארץ התחילה ב-1987 על ידי זאב אינגבר. בנוסף יש חברה ישראלית גדולה שמייצרת ציוד רחיפה.