רחל

רָחֵל היא דמות מקראית מספר בראשית. היא אחותה הצעירה של לאה, בתו של לבן הארמי, ורעייתו האהובה של יעקב. רחל נחשבת לאחת מארבע האמהות של עם ישראל ומכונה "רחל אמנו". היא רועת צאן (מי שמטפלת בצאן) בבית אביה בפדן־ארם, ומתוארת כ"יפת תואר ויפת מראה".

יעקב פגש את רחל ליד הבאר, הסיר אבן כבדה מהבאר להשקות את צאנה וסייע לה. מתוך אהבה לשאתה נעתר לעבוד אצל לבן שבע שנים כ"מוהר" במובן של תשלום בעבודה עבור הנישואין.

ביום החתונה הטעה לבן את יעקב והשיא לו את לאה במקום רחל. לפי מדרשים (פרשנויות מסורתיות) רחל נתנה ללאה סימנים שהיו אמורים לזהות אותה. במדרש מוסברים הוויתור והצניעות של רחל כמניע לכך שאלוהים "יזכור" אותה ויפתח את רחמה בהמשך.

לאחר שהתברר המעגל, יעקב נשא גם את רחל בתנאי שיעבוד שבע שנים נוספות.

רחל הייתה עקרה בתחילה, וזה עורר בה צער וקנאה כלפי לאה, שזכתה לבנים רבים. כדי שיהיו לה צאצאים נתנה רחל את שפחתה בלהה (שפחה = שפחה, משרתת שהופכת לאם לילדים בשמה) ליעקב. בלהה ילדה את דן ונפתלי. לבסוף ילדה רחל את יוסף, ששמו מעיד על תחושת כבודה שהושבה ותקווה לבן נוסף.

כשיעקב החל לחזור לארץ כנען אחרי שנותיו אצל לבן, רחל גנבה לפי המסורת את התרפים (פסלים ביתיים). בלבן חיפש אחריהם, ורחל הסתירה אותם על גחלה של גמל ונשארה יושבת עד שבעלה ואביה סרקו את המחנה.

רחל מתה בלידת בנה השני בדרך לבית לחם. לפי המקרא היא קראה לו "בן־אוני" (הבן שנולד מתוך צער), ויעקב שינה את שמו לבנימין. רחל לא נקברה במערת המכפלה כמו שאר האבות והאמהות אלא על פי המסורת קרוב לבית לחם, במקום המכונה קבר רחל. יש מחלוקת בין הפרשנים על המקום המדויק.

בספר ירמיהו רחל מופיעה כסמל אם שפוחדת ומתחננת על בניה. מסורות מדרשיות מייחדות לה תכונות של תפילה ועמידה בעד העם. על שמה ועל דמותה נקשרים מנהגים של עליה לקבר ותקוות לנשים עקרות.

על פי המדרשים מציינים את יום פטירת רחל ביא"ח בחשוון (11 בחשוון). מאז המאה ה־19 נוצר מנהג של עלייה לרגל לקבר רחל ביום הזה.

רחל היא אמו של יוסף ובנימין, ושלה מיוחסת השפעה נרחבת בסיפורי המשפחה ובמסורת היהודית.

רחל היא דמות מהתנ"ך. היא אחות של לאה.
היא הייתה האישה האהובה על יעקב.
רחל רועת צאן. זה אומר שהיא שמרה כבשים.

יעקב ראה את רחל ליד הבאר. הוא הזיז אבן מהבאר והשקה את צאנה. יעקב עבד שבע שנים אצל אביה כדי לשאת אותה.
ביום החתונה לבן נתן ליעקב את לאה במקום רחל. רחל נתנה ללאה סימנים כדי שלא תתבייש.
אחרי שגילו את הדבר, יעקב נשא גם את רחל.

רחל לא יכלה להרות בהתחלה. היא נתנה את שפחתה בלהה ליעקב. בלהה ילדה שני בנים. אחר כך נולדו לרחל יוסף ובנימין. יוסף נודע בהמשך כמנהיג חשוב במצרים.

רחל מתה בלידה כשבן נולד לה. יעקב קרא לו בנימין. לפי המסורת קברו אותה קרוב לבית לחם במקום שנקרא קבר רחל.

רחל בזיכרון העם. ביום 11 בחשוון באים אנשים לבקר בקבר רחל ולהתפלל.

(מדרש = סיפורים מסורתיים שמסבירים את הסיפורים בתנ"ך.)