רֵיאַקְציה היא אידאולוגיה שפועלת להחזיר את החברה לתקופות קודמות. שמרנים (אנשים שרוצים לשמור על המצב הקיים) שונים מריאקציונרים, כי הריאקציונר רוצה לשנות את המצב ולהחזיר אותו לאיך שהיה.
השם הושרש במאה ה־18 כנגד המתנגדים לנאורות. הנאורות היא תנועה שהאמינה שהתבונה האנושית יכולה לקדם את החברה. הריאקציונרים ראו בעד התערבות גדולה בתהליכים ההיסטוריים סכנה. הם תמכו בשינויים איטיים ובהסתמכות על כתבי קודש והחוכמה העתיקה של פילוסופים ואנשי דת.
ריאקציה גילתה התנגדות חריפה למהפכות, ובייחוד למהפכה הצרפתית. תומכיה הגנו על משטרים מלוכניים ופאודליים ונאמנות למלך ולאצולה.
בתקופה המודרנית המונח משמש לעתים כביטוי מעליב. קומוניסטים (אנשים התומכים ברעיונות מרקסיסטיים, שזה ניתוח חברתי כלכלי) מכנים כך מי שמתנגד לניתוח שלהם, ובמיוחד אנשי דת ושמרנים. הם השתמשו בו כדי לתאר למשל משטרים כמו משטר וישי בצרפת, משטר פרנקו בספרד ומשטרו של אוגוסטו פינושה בצ'ילה.
בישראל פעילים קומוניסטים, יהודים וערבים, משתמשים במונח נגד לאומנות יהודית, נגד תנועת ההתנחלות ולעיתים נגד הציונות כולה. הם קוראים כך גם למוסדות הרבנות ולבתי הדין הדתיים. לעתים מדברים על "הריאקציה הערבית" כדי לתאר זרמים לאומיים, לאומניים או דתיים בחברה הערבית בישראל, ובפרט יריבים פוליטיים כמו התנועה האיסלאמית ובל"ד.
ריאקציה (מילה שמציינת תגובה שמרנית) היא רעיון שרוצה להחזיר את החברה לימי העבר. שמרן (אדם שרוצה לשמור על המצב היום) שונה מריאקציונר. הריאקציונר רוצה לשנות את ההווה חזרה לעבר.
הרעיון נולד נגד הנאורות. הנאורות (רעיון שהאדם והתבונה יכולים לשפר את החיים) קידמה שינוי מהיר. המתנגדים חשבו ששינויים מהירים מסוכנים והעדיפו שינויים איטיים.
הם התנגדו למהפכות גדולות, למשל למהפכה הצרפתית, ותמכו במלכים ובאצולה.
היום המילה משמשת גם כקללה. קומוניסטים (תומכי מרקסיזם, רעיון כלכלי־חברתי) קוראים כך לאויבים שלהם. בישראל קומוניסטים קוראים כך גם לתנועות של מתנחלים ולמוסדות דת. הם משתמשים גם בביטוי "הריאקציה הערבית" לגבי קבוצות לאומיות ודתיות בחברה הערבית.