ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי, כונה ריטב״א, נולד ב-1250 ונפטר ב-1330. נחשב לאחד מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים. חידושיו על התלמוד ידועים בחדותם ובבהירות שפתם, והם מקור מרכזי בלימוד תלמוד בעיון.

נולד בסביליה ולמד בברצלונה אצל הרא״ה (ר' אהרון הלוי) ובאצל הרשב״א (ר' שלמה בן אדרת). בשנות חייו שימש כדיין בסרגוסה סביב 1280. פעמים רבות פנו אליו אנשים ובתי דין בשאלות הלכתיות; רבני דורו כינו את בית דינו 'בית הדין הגדול והיפה'.

כתביו והוראתו הושפעו מהרמב"ן והרי"ף ומהתוספות. כשכתב 'תוספות' כוון לרוב לתוספות רבינו פרץ. הביא גם הרבה מפסקות מורו הרא״ה ושיטות מתלמידי הרמב"ן. הוא הכיר בכבוד רב לרמב"ם ולרמב"ן, והבחין בין דרכם של כל אחד מהם.

במסגרת תפיסת ההלכה שלו, המחלוקות שבתלמוד אינן תוצאה של טעות או של הידרדרות הדורות. לדעתו, גם המחלוקות נמסרו למשה בסיני, ולכן יש סמכות לבתי דין לכל דור לבחור את ההכרעה המתאימה.

כתב בעיקר בעברית, ולעיתים השתמש בערבית ובספרדית. חיבוריו על התלמוד מהווים ספר יסוד בשיטת לימוד הישיבות. הוא פרסם גם שו"ת (תשובות לשאלות הלכתיות) וחיבור ביאור להגדה של פסח.

חידושיו על התלמוד; שו"ת; ביאור להגדה של פסח.

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי קראו לו ריטב״א. נולד ב-1250 ומת ב-1330. הוא היה רב חשוב בספרד.

נולד בסביליה. למד אצל מורים מפורסמים בברצלונה. ב-1280 היה דיין בעיר סרגוסה.

התלמוד הוא ספר גדול של הלכות וסיפורים. ריטב״א כתב חידושים על התלמוד. חידוש הוא רעיון חדש או פירוש לטקסט.

החידושים שלו ברורים וחזקים. אנשים ובתי דין שאלו אותו שאלות הלכתיות. הוא גם כתב תשובות לשאלות; תשובות כאלה קוראים שו"ת.

הוא חשב שמחלוקות בתלמוד כבר היו בתורה שניתנה למשה. לכן בתי דין יכולים לבחור מה מתאים לדור שלהם.

הוא כתב בעיקר בעברית. כתביו משמשים עד היום ללמוד תלמוד.

חידושים על התלמוד; שו"ת (תשובות); ביאור להגדה של פסח.