רייצ'ל קרסון

רייצ'ל לואיז קרסון (27.5.1907, 14.4.1964) הייתה זואולוגית וביולוגית ימית אמריקנית. ספרה אביב דומם נחשב לכונן התנועה סביבתית ושינה מדיניות הדברה בארצות הברית.


נולדה בחווה בפרוור בספרינגדייל, פנסילבניה. כבר כילדה התעניינה בצמחים ובחיות ופרסמה סיפור כשהיתה בת עשר. למדה ביולוגיה במכללת קת'ם וסיימה בהצטיינות ב-1929. המשיכה ללימודי זואולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, וסיימה תואר שני בזואולוגיה ב-1932.

בגלל קשיים כלכליים עבדה לצד הלימודים והמשפחה. לאחר מותו של אביה וקבלת האחריות לטיפול באמה, נאלצה להפסיק את הדוקטורט. בשנת 1936 עברה לעבוד במשרה מלאה במחלקת הדגה של ארצות הברית, והייתה האישה השנייה שמונתה לתפקיד מקצועי כזה.


עבודתה במחלקה כלל כתיבה מקצועית ורדיו. מאמרה "תחת פני הים" פורסם ב-1937, והופרש לספר ב-1941 בשם "תחת רוח-הים". הספר קיבל ביקורות טובות אך נכשל מסחרית.

בשנות ה־40 המשיכה לחקור ולכתוב. ספרה "הים סביבנו" פורסם ב-1951 והפך לרב־מכר. הצלחה זו אפשרה לה לפרוש מעבודתה ולהתמסר לכתיבה ב-1952. היא גם נתנה זכויות להפקת סרט דוקומנטרי, אך הסתייגה מאופן עיבודו והפסיקה להעניק זכויות עתידיות.

בזמן זה טיפלה במשפחה: אימצה אחייני ופינתה זמן לטיפול באמה.


מאמצע שנות ה־40 התעניינה קרסון בהשפעות של חומרי הדברה, ובעיקר די־די־טי (DDT), חומר שנועד להדביר חרקים. רוב הציבור והמדענים ראו ב-DDT מדביר יעיל ובטוח אז. קרסון קיבלה מכתב על השמדת שמורת ציפורים אחרי ריסוס אווירי והחלה לחקור את הנושא.

היא טענה כי חומרים כימיים אלה משפיעים על כל שרשרת המזון, כלומר שאחרים שניזונים מחרקים או מטורפיהם יושפעו גם הם. היא גם העלתה חשש כי ה-DDT עלול לגרום לסרטן בבני אדם.

ב-1962 פורסמו פרקים מהספר במגזין והתגובות היו חזקות. תעשיית הכימיקלים תקפה את טענותיה, אך היא זכתה גם לתמיכה ממדענים וארגוני סביבה. הספר יצא לאור ב-1962 והפך להצלחה מסחרית. באותה תקופה כבר סבלה מסרטן השד, ומצבה החמיר עד למותה ב-1964.


אביב דומם נחשב לאבן דרך בתנועה לאיכות הסביבה. הספר הביא תשומת לב להשפעות סביבתיות של מעשי האדם ולצורך בשימור.

היו גם ביקורות על הסגנון והעמדת הממצאים. מבקריו ציינו שימוש בנימה דרמטית ובמבחר נתונים סלקטיבי. טענותיה לגבי היות ה-DDT מסרטן, וכן חלק מהקישורים בין ה-DDT לירידה במספר ציפורים טורפות, לא קיבלו אישור מוחלט במחקרים שלאחר מכן.

בשנות ה־70 הוטל איסור על שימוש ב-DDT בארצות הברית, לאחר שהסוכנות להגנת הסביבה (EPA) שינתה את מסקנות ועדה קודמת. הוויכוח המדעי והציבורי על יתרונות מול סיכונים נמשך זמן רב.

בהוקרה על פעילותה לזכויות הסביבה הוענקה לה מדליית החירות הנשיאותית ב-1980. ב-2006 שונה שם גשר בפיטסבורג ל"גשר ריצ'ל קרסון", והוקם אתר מורשת לאומי בבית הולדתה.

רייצ'ל קרסון נולדה ב-1907 ונפטרה ב-1964. היא הייתה חוקרת חיות (זואולוגית) וחוקרת הים (ביולוגית ימית).


כילדה אהבה לצפות בחיות ולכתוב סיפורים. היא למדה ביולוגיה וסיימה תואר שני בזואולוגיה. בגלל בעיות כספיות היא עשתה גם עבודות כדי לעזור למשפחה.


היא כתבה ספרים על הים. אחד מהם היה "הים סביבנו". הספר היה מאוד פופולרי ועזר לה להמשיך לכתוב.


קרסון התייחסה ל-DDT (די-די-טי), חומר להרחקת חרקים. היא חששה שהחומר מזיק לציפורים ולחיות אחרות. היא גם חשבה שהוא עלול להזיק לאנשים.

ב-1962 פרסמה פרקים מהספר והעלתה דיון גדול. תעשיות הכימיקלים לא אהבו את זה. חלק מהמדענים תמכו בה.

קרסון חלתה בסרטן ומתה ב-1964.


הספר שלה הפך לאחד שגרם לאנשים לחשוב על שמירת הסביבה. אחרי שנים נאסר השימוש ב-DDT בארצות הברית. יש מי שאמרו שהספר הגזים בחלק מהטענות, והוויכוח נמשך.

ב-1980 הוענקה לה מדליה כבוד. ב-2006 קראו גשר בעיר הולדתה על שמה.