ריפוי בעיסוק

ריפוי בעיסוק הוא מקצוע בריאות שמטרתו לשפר את התפקוד בעיסוקים החשובים לאדם. עיסוקים = פעילויות יומיות משמעותיות כמו עבודה, לימוד, משחק וטיפול עצמי. המקצוע עוזר לאנשים עם לקות פיזית, נפשית, קוגניטיבית (קשיי חשיבה) או תקשורתית לחיות באופן עצמאי ככל האפשר.

העבודה מתמקדת בפיתוח או בשחזור מיומנויות חברתיות, משחק ויכולות למידה לפי הגיל. מרפאים בעיסוק תומכים בתקנים כמו כתיבה, שימוש במחשב ובהתאמת ציוד עזר.

המטרה של הטיפול היא להחזיר או לשפר את המעורבות בעיסוקים בעלי משמעות. זאת כדי לקדם בריאות, רווחה ואיכות חיים. הטיפול מותאם לגיל, יכולות, תפקידים ותרבות המטופל.

מרפאים בעיסוק עובדים עם מגוון גילאים ואוכלוסיות. הם מטפלים בבעיות גופניות, התפתחותיות והתנהגותיות, ומסייעים בשילוב חברתי ובהשתתפות בפעילויות יומיומיות.

מרפא בעיסוק חייב בתואר ראשון מוכר בריפוי בעיסוק ובתעודת משרד הבריאות. לפי חוק משנת 2008, יש לגשת לבחינת רישוי בנוסף ללימודים ולהכשרה מעשית.

מקצוע נלמד באוניברסיטאות רבות בישראל, ביניהן האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן‑גוריון. קיימות גם תוכניות לתארים מתקדמים.

מנתוני משרד הבריאות לשנת 2019, יש בישראל כ-6,373 מרפאים בעיסוק מוסמכים. היחס המשוער הוא כ-0.67 מרפאים לכל 1,000 אדם.

ריפוי בעיסוק עוזר לאנשים לעשות דברים חשובים בחיי היומיום. עיסוקים = למשל משחק, לימודים, אכילה והסתדרות לבד. מרפא בעיסוק הוא איש מקצוע שעוזר לאנשים שכלית, גופנית או בתקשורת מתקשים.

המרפא מלמד מיומנויות חברתיות ומשחק. הוא מתאים ציוד שעוזר לבצע פעולות. המטרה היא שאדם יהיה חלק מהחיים בבית ובחברה ויחוש טוב יותר.

מרפאים בעיסוק עובדים עם ילדים, נוער ומבוגרים. הם עוזרים בכל מיני קשיים כדי לשפר השתתפות בפעילויות.

כדי להיות מרפא בעיסוק צריך תואר אקדמי והיתרים ממשרד הבריאות. יש לימודים במוסדות בישראל. בשנת 2019 היו כ-6,300 מרפאים בעיסוק בישראל.