ריקוד דגלים

ריקוד דגלים, שנקרא גם מצעד הדגלים, הוא מצעד שנערך מדי שנה ביום ירושלים, כ"ח באייר, בירושלים. המצעד חוגג את שליטת ישראל בעיר ואת הניצחון בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. הצועדים שרים, רוקדים ומניפים דגלי ישראל. התהלוכה יוצאת ממרכז העיר, עוברת לעיר העתיקה ומסתיימת בכותל המערבי בתפילה ובהרקדה המונית.

הרקע והארגון
המנהג החל בישיבת מרכז הרב ב־1968 על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק ותלמידיו. ב־1974 הוסיף יהודה חזני תזמורת ובני ישיבות תיכוניות. עם הזמן האירוע עבר לשעות היום. מאז סוף המאה ה־20 עמותת "עם כלביא" מארגנת חלק מהמצעד. האירוע ממומן על ידי עמותה זו, עיריית ירושלים, משרד החינוך והחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי.

מה קורה במצעד
הצועדים נושאים דגלים ומלוּווים בתזמורות על משאיות שמנגנות מוזיקה חסידית. בנקודות שונות עומדות במות עם אמנים. בדרך המקובלת מצעד עובר ברחוב יפו, דרך כיכר ספרא ועד לכניסה לעיר העתיקה, ומשם לכותל. מאז תחילת שנות ה־2000 נהוגה הפרדה מגדרית, גברים ונשים הולכים במסלולים נפרדים.

שינויים ומשתתפים
עד 2010 נוהגו להיכנס דרך שער האריות כדי לשחזר את מסלול הצנחנים, אך משטרה אסרה כניסה דרך שער זה. ב־2011 שונתה הדרך ועברה משייח' ג'ראח לאורך שדרות בר־לב. ב־2010 השתתפו למעלה מ־100,000 אנשים. ב־2017, לציון 50 שנה לאיחוד ירושלים, המצעד הקיף גם את מזרח העיר ונכנס דרך שער האשפות.

מחלוקות ואלימות
המצעד מזוהה בעיקר עם הציונות הדתית, כלומר עם חוגים דתיים־לאומיים. לאורך השנים היו אירועים שמסווים מחלוקות: חלק מהצועדים קראו קריאות גזעניות, שרו שירי שנאה, השחיתו רכוש ותוקפו פיזית פלסטינים ועיתונאים. בשנים 2015, 2016 בג"ץ דחה עתירות שנבעו מהמעבר ברובע המוסלמי. ב־2009 ראש הממשלה ביקש לבטל את המצעד בגלל ביקור דיפלומטי, אך היועץ המשפטי דחה את הבקשה. במאי 2021 המצעד הופסק שעתיים לאחר תחילתו, בעקבות ירי רקטות מעזה, והמשטרה הורתה על פיזור. לאחר המבצע תוכנית מצעד נוספת בוטלה על ידי המשטרה, ועדת ממשלה אישרה לקיים מצעד ב־15 ביוני למרות איומים. ב־2023 משרד החוץ האמריקאי גינה קריאות גזעניות שנשמעו באירוע. ב־2024, על אף תיעודים רבים של תקיפות, לא הוגשו כתבי אישום בעניינם. ב־2025, שעות לפני תחילת המצעד הרשמי, דווח על עשרות נערים תוקפים פלסטינים בעיר העתיקה.

מאז העשור הראשון של המאה ה־21 מתקיימים מצעדים דומים בערים נוספות בישראל. המצעד הגדול ביותר מחוץ לירושלים נערך בלוד, והוא מובא על ידי הגרעין התורני המקומי. במצעדים משתתפים תנועות נוער דתיות לאומיות, ארגונים דתיים ותושבים מקומיים.

קיימים תיעודים ותמונות רבות מהאירוע, כולל תמונות בפינות כמו שער שכם ורחוב יפו.

ריקוד דגלים הוא מצעד גדול בירושלים ביום ירושלים. מצעד זה נחגג כ"ח באייר. אנשים מניפים דגלי ישראל, שרים ורוקדים. התהלוכה יוצאת ממרכז העיר ונכנסת לעיר העתיקה. היא מסתיימת בכותל המערבי. הכותל המערבי הוא אתר תפילה יהודי קדוש.

התחלה ומנהג
המנהג התחיל ב־1968 בישיבת מרכז הרב. תלמידים וציבור דתי התחילו לצעוד בלילה. אחר כך הוסיפו תזמורת ובני ישיבות נוספים. עם השנים הגדילו את המצעד והפכו אותו לאירוע גדול ביום.

איך נראית הצעדה
במצעד נושאים דגלים. יש תזמורות על משאיות שמנגנות שירים דתיים. יש במות עם זמרים. בדרך נכנסים לעיר העתיקה דרך שערים שונים ומסתיימים בכותל.

דברים לא נעימים שקרו
לפעמים לקראת המצעד היו מחלוקות. היו גם מקרים של קריאות פוגעניות והשחתת רכוש. במקרים כאלה המשטרה התערבה והפסיקה את המצעד. היו שנים שהמשטרה שינתה את המסלול כדי למנוע סכנות.

גם בערים אחרות בארץ יש מצעדי דגלים דומים. בלוד יש מצעד גדול שמובילים תושבים וארגונים דתיים.

יש תמונות רבות מהמצעד, למשל משער שכם ורחוב יפו.