האולם ההרודיאני הוא שריד של מבנה מרשים מתקופת בית המקדש השני.
הוא נמצא ליד קשת וילסון והכותל המערבי, בגובה מפלס הרחוב של אותה תקופה ומתחת למפלס של היום.
האולם התגלה על ידי צ'ארלס וורן בחפירות שבוצעו בין 1867 ל-1869. האמן וויליאם סימפסון ביקר במקום בסמוך למועד זה. וורן כינה את המבנה "אולם הבונים החופשיים" כיוון שכניסה עם נר אחד הראתה לו עמוד בודד ועותות של אבנים שבורות שהזכירו לו עבודה חופשית.
סגנון הבנייה מתאים לתקופת החשמונאים או לימי הורדוס. (חשמונאים = שושלת יהודית ששלטה לפני הורדוס; הורדוס = המלך שביצע הרחבות רבות בהר הבית.) המבנה שימש גם עד ימי הביניים, וייתכן ששופץ בידי הצלבנים. בעומק האולם עומד עמוד מרכזי שלא היה חלק מהמבנה המקורי, אלא הובא מאוחר יותר כעיטור.
ישנן השערות שונות לגבי תפקיד המבנה. ייתכן ששימש כ"בניין מועצת העיר" בתקופה החשמונאית, או כ"לשכת הגזית" בימי הורדוס. (לשכת הגזית = לשכה שקשורה לבית המקדש.) מדובר בהשערות בלבד, כי אין כתובה או ממצא ברור שמאשר שימוש ספציפי.
המשנה, אוסף חוקים יהודי עתיק, מציינת שלשכת הגזית הייתה על הר הבית ולא למרגלותיו. לכן חלק מהחוקרים סבורים שאולי המקום שימש חנויות שבהן ישבה הסנהדרין (הסנהדרין = בית דין גדול) בשלב מסוים. בלבול זה הוגבר גם בזיהוי שערכו יהודי ימי הביניים בין האולם ובין מבנה ממלוכי סמוך.
האולם ההרודיאני הוא שריד של אולם גדול מימי בית המקדש השני.
הוא נמצא ליד קשת וילסון והכותל המערבי. המקום יושב בגובה הרחוב של פעם, מתחת למפלס של היום.
האולם התגלה על ידי צ'ארלס וורן בין 1867 ל-1869. וויליאם סימפסון ביקר שם. וורן ראה עמוד בודד ותילי אבנים, ואז קרא למקום "אולם הבונים החופשיים".
המבנה נבנה בתקופת החשמונאים או בתקופת הורדוס. (חשמונאים = שליטים יהודים לפני הורדוס; הורדוס = מלך שבנה בירושלים.) ייתכן שהצלבנים תיקנו אותו בימי הביניים.
בעומק האולם עומד עמוד כקישוט. חוקרים מציעים שאולי זה היה בניין מועצת העיר או לשכת הגזית. (לשכת הגזית = חדר אבן שהיה קשור לבית המקדש.) לפי המשנה (ספר חוקים עתיק) לשכת הגזית הייתה על הר הבית ולא מתחתיו, לכן אין הוכחה ברורה למה שימש האולם.
תגובות גולשים