הרכבת היא דרך חשובה לנסוע בהודו. חברת המדינה "רכבות הודו" מפעילה את הרכבות.
הרכבת התחילה בהודו לפני הרבה שנים. קו הנוסעים הראשון נפתח ב‑1853 בין בומביי לטנה. אחרי קום המדינה איחדו את כל המסילות ב‑1951. עד שנות ה‑80 החליפו דיזל וחשמל את רוב קטרי הקיטור.
"רוחב מסילה" הוא המרחק בין שני הפסים. בהודו יש מסילות רחבות, מטריות וצרות. המסילה הרחבה היא הנפוצה ביותר. רוחב גדול מאפשר להוביל משאות כבדים.
קטר הוא המנוע של הרכבת. יש קטרים בדיזל ובחשמל. השמות של הקטרים מקודדים באותיות. לדוגמה WDM‑3D אומר: רוחב, דיזל, נוסעים ומשא. יש קטרים ישנים ויש חדשים יותר.
חלק מהמסילות חשמליות. חשמולת = קווי חשמל שמזינים את הקטרים. רוב הקווים עוברים ב‑25,000 וולט. באזור מומבאי היה זרם שונה, ועושים עדכון כדי לאחד את הכל.
יש אורות צבעוניים שמראים לנהג אם לעצור או להמשיך. באזורים רחוקים משתמשים עדיין בסימנים פשוטים.
ברכבת יש קרונות שונים. יש מחלקה כללית ללא מקומות שמורים. יש קרון לנשים בלבד לפעמים. לנסיעות ארוכות יש קרון מסעדה.
אפשר לקנות כרטיסים בתחנה או באינטרנט. יש הנחות לגמלאים ולנכים. אם אין מקום, מקבלים כרטיס המתנה. יש גם RAC שמאפשר לעלות ולקבל מושב אם נשאר מקום.
קיימות מסילות שיוצאות לשכנות כמו פקיסטן ונפאל. היום יש פחות רכבות נוסעים בינלאומיות, ורבים מהקווים משמשים למטען.
יש גם מסילות פרטיות בבעלות מפעלים או חוות. הן קצרות ומשמשות להובלת חומרים.
באחוזים פחות אנשים נוסעים ברכבת בין ערים לעומת העבר. אבל המספר הכולל עולה. הממשלה שוקלת לבנות רכבות מהירות במיוחד שיסעו כ‑300 קמ"ש.
הרכבת התחילה בהודו לפני הרבה שנים. קו הנוסעים הראשון נפתח ב‑1853 בין בומביי לטנה. אחרי קום המדינה איחדו את כל המסילות ב‑1951. עד שנות ה‑80 החליפו דיזל וחשמל את רוב קטרי הקיטור.
"רוחב מסילה" הוא המרחק בין שני הפסים. בהודו יש מסילות רחבות, מטריות וצרות. המסילה הרחבה היא הנפוצה ביותר. רוחב גדול מאפשר להוביל משאות כבדים.
קטר הוא המנוע של הרכבת. יש קטרים בדיזל ובחשמל. השמות של הקטרים מקודדים באותיות. לדוגמה WDM‑3D אומר: רוחב, דיזל, נוסעים ומשא. יש קטרים ישנים ויש חדשים יותר.
חלק מהמסילות חשמליות. חשמולת = קווי חשמל שמזינים את הקטרים. רוב הקווים עוברים ב‑25,000 וולט. באזור מומבאי היה זרם שונה, ועושים עדכון כדי לאחד את הכל.
יש אורות צבעוניים שמראים לנהג אם לעצור או להמשיך. באזורים רחוקים משתמשים עדיין בסימנים פשוטים.
ברכבת יש קרונות שונים. יש מחלקה כללית ללא מקומות שמורים. יש קרון לנשים בלבד לפעמים. לנסיעות ארוכות יש קרון מסעדה.
אפשר לקנות כרטיסים בתחנה או באינטרנט. יש הנחות לגמלאים ולנכים. אם אין מקום, מקבלים כרטיס המתנה. יש גם RAC שמאפשר לעלות ולקבל מושב אם נשאר מקום.
קיימות מסילות שיוצאות לשכנות כמו פקיסטן ונפאל. היום יש פחות רכבות נוסעים בינלאומיות, ורבים מהקווים משמשים למטען.
יש גם מסילות פרטיות בבעלות מפעלים או חוות. הן קצרות ומשמשות להובלת חומרים.
באחוזים פחות אנשים נוסעים ברכבת בין ערים לעומת העבר. אבל המספר הכולל עולה. הממשלה שוקלת לבנות רכבות מהירות במיוחד שיסעו כ‑300 קמ"ש.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים