רכבת נוסעים דו-קומתית

רכבת נוסעים דו-קומתית היא רכבת שהקרונות שלה כוללים שני מפלסים של ישיבה.
המטרה היא להעלות את קיבולת הנוסעים בלי להאריך את הרכבת או להפעיל יותר רכבות.
זה נעשה בלי לפגוע בנוחות על ידי שינוי תכנון הקרון.

הראשונות מבין כלי התחבורה הדו-קומתיים היו אוטובוסים וחשמליות.
הרכבות הדו-קומתיות הראשונות הופעלו ב-1868 על קו המבורג-אלטונה, קיל.
אז היו בקומות תכולות של בערך 50 נוסעים למטה ו-32 למעלה.
בשנה זו פעל גם קו בזילנד בדנמרק עם קרונות שיכלו להכיל עד כ-100 נוסעים.
לאחר מכן נכנסו רכבות דו-קומתיות לשימוש באוסטריה, הולנד, גרמניה, צרפת ובאזור בוואריה.

גובה הקרונות מוגבל על ידי מנהרות, קווי מתח וגשרים.
כדי לא להגדיל את הגובה, מורידים את רצפת הקרון בין החוגונים (חוגון = יחידת גלגלים מתחת לקרון).
בחלקי הקשר שבהם אי אפשר להנמיך את הרצפה, נמצאות דלתות הכניסה.
בחלקים אלה יש בדרך כלל קומה אחת בלבד ממנה עולות ומורדות מדרגות לשני המפלסים.
לעתים הכניסה היא מהמפלס התחתון בלבד וממנו עולים במדרגות למפלס העליון.
כדי להתאים למנהרות יש קרונות המעוצבים בקשת בקורת עליונה.

קרון גלריה הוא קרון שבו המפלס העליון לא מופרד לחלוטין.
יש פרוזדור לאורך המפלס העליון הדומה למרפסת.
זה מאפשר לכרטיסן (עובד שבודק או מוכר כרטיסים) להגיע בקלות לשני המפלסים מבלי שיהיה נוסף בקרון.

קרון כיפה הוא קרון שבו חלק עליון מצויד בחלונות רחבים.
מהם יש תצפית פנורמית על הנוף מסביב.
נוסעים נוהגים לשלם תשלום נוסף לפעמים על נסיעה כזו.

רכבת ישראל קיבלה קרונות דו-קומתיים ראשונים ב-2001, מתוצרת בומברדייה.
קרונות אלה פועלים בדרך כלל בקבוצות של ארבעה או חמישה.
בקצה אחד יש קרון כוח/ניהוג (קרון עם ציוד חשמל ומושב נהג).
בקצה השני מחובר קטר שמושך או דוחף את הרכבת לפי הצורך.
אורכם של קרונות הנוסעים הוא 26.80 מטר, גובהם 4.70 מטר ורוחבם 2.77 מטר.
בקרון רגיל יש כ-142 מקומות ישיבה ובקרון הכוח/ניהוג כ-79 מקומות.
אורכה של הרכבת ללא הקטר הוא כ-108 מטר ויש בה כ-505 מקומות ישיבה.
היא יכולה להסיע עד כ-1,000 נוסעים במהירות מקסימלית של 160 קמ"ש.
בשנים 2017, 2018 הוסבו רוב הקרונות כך שניתן לחברם גם לקטר דיזל וגם לקטר חשמלי.
בשנת 2020 הגיעו לרכבת ישראל מערכי קרונועי סימנס דזירו חשמליים, שבהם מרבית הקרונות דו-קומתיים
אך הקרונות הקיצוניים בכל מערך הם חד-קומתיים.

רכבת נוסעים דו-קומתית היא רכבת עם שני מפלסים לקרונות.
כך נכנסים נוסעים יותר בלי להאריך את הרכבת.

הרכבות הדו-קומתיות הראשונות הופעלו ב-1868 בגרמניה.
באותה תקופה היו גם קרונות בדנמרק עם מקום לכמאה אנשים.
לאחר מכן השתמשו בקרונות כאלה במדינות נוספות.

גובה הרכבת מוגבל על ידי מנהרות וקווים מעליה.
כדי להתאים, מורידים את הרצפה בין החוגונים (חוגון = גלגלים מתחת לקרון).
לפעמים יש דלתות באמצע הקרון ומדרגות למעלה ולמטה.
חלק מהקרונות מעוגלים בראשם כדי להיכנס למנהרות.

בקרון גלריה המפלס העליון הוא כמו מרפסת פנימית.
הכרטיסן (איש שבודק כרטיסים) יכול להגיע בקלות לשני המפלסים.

בקרון כיפה יש חלונות גדולים בחלק העליון.
המשקיפים רואים נוף יפה. לפעמים זה עולה כסף נוסף.

בישראל קיבלו קרונות דו-קומתיים ב-2001 מחברת בומברדייה.
אורכם של הקרונות הוא 26.8 מטר. גובהם כ-4.7 מטר.
בקרון רגיל יש כ-142 מושבים. בקרון כוח יש כ-79 מושבים.
רכבת בת 5 קרונות בלי הקטר אורכה כ-108 מטר ויש לה כ-505 מושבים.
היא יכולה להסיע עד כ-1,000 אנשים במהירות של עד 160 קמ"ש.
בשנים 2017, 2018 רבים מהקרונות הותאמו גם לחשמל.
בשנת 2020 הגיעו רכבות חדשות מסוג סימנס דזירו.
בחלק מהמערכים אלה קרונות דו-קומתיים, אך הקרונות בקצוות הם חד-קומתיים.