רמון ארון

רמון קלוד פרדינאן ארון (14 במרץ 1905, 17 באוקטובר 1983) היה סוציולוג ופילוסוף פוליטי יהודי-צרפתי. הוא נודע כמבקר חריף של החברה המערבית בתקופת המלחמה הקרה.

ארון למד באקול נורמל סופרייר, מוסד ללימודים גבוהים, וסיים דוקטורט בפילוסופיה של ההיסטוריה ב-1930. בתקופת הלימודים הכיר את ז'אן-פול סארטר והזדהה בשלב מסוים עם עמדות השמאל של סארטר והאקזיסטנציאליזם (תפיסה פילוסופית המדגישה את חירות הפרט).

לפני מלחמת העולם השנייה הרצה בפילוסופיה חברתית באוניברסיטת טולוז. כשהחלה המלחמה התגייס לחיל האוויר הצרפתי. לאחר כיבוש צרפת נמלט ללונדון ושירת במפקדת צבא צרפת החופשית. אחרי המלחמה שב להוראה בפריז והיו לו ביקורות חריפות על ממשלת וישי.

משנת 1945 היה חבר מערכת כתב העת "זמנים מודרניים", שנוסד על ידי סימון דה בובואר, סארטר ומוריס מרלו-פונטי. הוא עזב את המגזין בגלל הנטייה הקומוניסטית שבו, ובהמשך הפך לעורך בלה פיגארו.

ארון ביקר את הכיוונים החדשים בסוציולוגיה. סוציולוגיה הוא חקר החברה; הוא הבחין בין סוציולוגים מהמאה ה-19, כמו וובר ומרקס, לבין אלה של המאה ה-20. לפי ארון, האבות המייסדים שאלו שאלות מהותיות ונשענו על פרמטרים ברורים. במאה העשרים, לעומת זאת, התחום הפך לפיזור של שיטות ונוטה למדדים כמותיים בלבד. הוא טען שזה מפספס את הבנת מבנה החברה ואת מקומו של הפרט בתוכה.

במהלך חייו זכה פרס גתה בשנת 1979.

רמון קלוד פרדינאן ארון (1905, 1983) היה סוציולוג ופילוסוף פוליטי. סוציולוגיה היא חקר החברה. פילוסוף פוליטי חושב על מדינות וחוק.

ארון למד במוסד גבוה שנקרא אקול נורמל סופרייר. ב-1930 קיבל דוקטורט בהיסטוריה פילו, פִילו־סופיה של ההיסטוריה (חקר רעיונות על העבר).

לפני המלחמה לימד בטולוז. במלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר הצרפתי. אחרי כיבוש צרפת הוא ברח ללונדון ושירת בצבא צרפת החופשית. כשהמלחמה נגמרה חזר ללמד בפריז וביקר את ממשלת וישי.

ב-1945 היה במערכת של כתב העת "זמנים מודרניים". הוא עזב אותו כי המגזין נטה לקומוניזם. אחר כך עבד בעיתון לה פיגארו.

ארון חשב שסוציולוגיה במאה ה-20 איבדה את הדרך. הוא קרא לשים לב גם למבנה החברה ולא רק לנתונים סטטיסטיים.

הוא קיבל את פרס גתה ב-1979.