רפובליקת קולומביה הגדולה

קולומביה הגדולה (בין 1819, 1830) הייתה מדינה בדרום אמריקה שכללה את השטחים של היום: קולומביה, ונצואלה, אקוודור ופנמה.

שמה הרשמי היה "רפובליקת קולומביה" (República de Colombia). התוספת "הגדולה" נוספה מאוחר יותר על ידי היסטוריונים כדי להבדיל בינה לבין מדינת קולומביה המודרנית. השם הקשור לכריסטופר קולומבוס הוצע על ידי המהפכן פרנסיסקו דה מירנדה לכל האזורים האמריקאיים תחת שלטון ספרדי ופורטוגזי.

הקונגרס באנגוסטורה הכריז על הקמת הרפובליקה בשנת 1819. בתחילה דיברו על רפובליקה פדרלית, כלומר מדינה שבה יש שלטון מרכזי לצד שלטונות אזוריים. לא כל המחוזות היו חופשיים אז, והגבולות והחלוקה הפוליטית עוד היו בבנייה.

טיוטת החוקה הוכנה בקונגרס קוקטה ב־1821. בוגוטה נקבעה כבירת הרפובליקה. הוקמה חלוקה טריטוריאלית חדשה, והושם דגש על ריכוזיות, כלומר יותר סמכויות בבירה כדי לנהל את המאמץ המלחמתי. סימון בוליבר נבחר לנשיא, ופרנסיסקו דה פאולה סנטנדר היה סגן הנשיא. פנמה ואחרים הצטרפו בהדרגה, ולקולומביה הגדולה הייתה חשיבות בסיוע לשחרור פרו ב־1824.

עם ירידת הלחץ של המלחמה התחילו להתגלות שאיפות מקומיות ובדלניות. ויכוחים על חלוקה פוליטית, ענייני כלכלה ומסחר והקונפליקטים בין האזורים יצרו חוסר יציבות. בוליבר שאף לאיחוד גדול של דרום אמריקה, אבל נתקע בהתנגדות פוליטית. הוא התפטר מהפרויקט ב־1828 ומהנשיאות ב־1830.

הרפובליקה התפוררה רשמית ב־1830, לאחר התגברות הסכסוכים הפנימיים. אחר כך נוצרה רפובליקת גרנדה החדשה, ששינתה את שמה ל"ארצות הברית של קולומביה" ב־1863. בסופו של דבר ב־1886 אומץ השם "רפובליקת קולומביה" כפי שהוא מוכר היום.

קולומביה הגדולה הייתה מדינה בדרום אמריקה בין 1819 ל־1830. היא כללה את שטחי היום של קולומביה, ונצואלה, אקוודור ופנמה.

שמה הרשמי היה "רפובליקת קולומביה". המילה "קולומביה" נובעת משמו של המגלי כריסטופר קולומבוס. פרנסיסקו דה מירנדה הציע את השם לאזורים האמריקאיים.

ב־1819 הכריז הקונגרס באנגוסטורה על הקמת המדינה. ב־1821 כתבו חוקה בקונגרס קוקטה. בוגוטה הוגדרה כבירה.

סימון בוליבר נבחר לנשיא. המדינה עזרה לשחרר אזורים נוספים, כמו פרו ב־1824.

המדינה התפוררה ב־1830 בגלל ויכוחים פנימיים. אחר כך נוצרה רפובליקת גרנדה החדשה, ובשנים הבאות שונה השם שוב עד שנקראה קולומביה כמו היום.