סימון בוליבר

סימון בוליבר (1783, 1830) נחשב לאחד המנהיגים הצבאיים החשובים בדרום אמריקה. כונה "המשחרר" ותרם לעצמאותן של מדינות כמו ונצואלה, קולומביה, אקוודור, פרו, פנמה ובוליביה (שנקראה על שמו).

נולד בקראקס, ונצואלה, למשפחה קריאולית (קריאולי, בן למשפחה ספרדית שנולד באמריקה). הוריו מתו כשהיה צעיר, וירש הון גדול. גדל עם אחיו וחונך על ידי דודם. ב-1799 נסע ללמוד בספרד, בילה גם בפריז, והיה בקשרים עם החוגים הגבוהים במדריד. ב-1802 נישא למריה תרזה מקראקס; היא מתה חודשים ספורים אחרי החתונה ממחלת קדחת. אחר כך התקשר רומנטית עם מנואלה סאנס; הקשר הזה נמשך עד מותו. ב-1828 גם נרשם ניסיון לפגוע בחייו, שנכשל.

בשובו מאירופה ב-1807 הצטרף לבעלי דעות רדיקליות מקרב הקריאולים. בשנת 1810 קבוצתו הצליחה להפיל את השלטון הספרדי ולהקים ממשלה שנבחרה בבחירות חופשיות, אירוע נדיר באזור אז. המאבק מול הספרדים נמשך עד אמצע שנות ה-1820.

בלחץ הספרדים נסוג בוליבר לגרנדה החדשה (כיום קולומביה) וקיבל פיקוד על כוחות קולומביאניים. ב-1814 כבש את בוגוטה. ב-1819 הכריז על עצמאות רפובליקת קולומביה הגדולה (Gran Colombia), שכללה חלקים של קולומביה, אקוודור, ונצואלה ופנמה. ב-17 בדצמבר 1819 מונה לנשיאה הראשון של הרפובליקה הזו.

ב-24 ביוני 1821 ניצח בוליבר בקרב קרבובו (Carabobo) ונצואלה, והמשיך לכבוש שטחים נוספים, כולל אקוודור. חלומו היה לאחד את כל דרום אמריקה למדינה אחת, אך מריבות פוליטיות ומנהיגים מקומיים מנעו זאת. מבולבל ומתוסכל, התפטר מהנשיאות ב-1830 ומת חודשית בסנטה מרתה.

חשוב להדגיש שהמאבק נגד השלטון הספרדי הונהג בעיקר על ידי הקריאולים, ולא על ידי האוכלוסייה הילידית (האינדיאנים). לאחר החלפת השלטון, מעמדם של הילידים לא השתנה הרבה, ורק מאוחר יותר נרשמו שינויים באמתחת מנהיגות אינדיאנית.

שרידי גופתו הועברו ב-1842 לקראקס, ומוצגים בפנתאון הלאומי מאז 1876. בוליבר הפך לדמות מיתית ברחבי אמריקה הלטינית. כיכרות, אנדרטאות, רחובות ושדות תעופה נקראו על שמו. באוניברסיטה ובמוסדות רבים יש את שמו; גם שני מטבעות נקראו "בוליביאנו" (בבוליביה) ו"בוליבר" (בוונצואלה). המדינה בוליביה נקראת על שמו.

בשנות ה־40 של המאה ה־19 החל השימוש בדמותו כמוטיב פוליטי. ב־1999 שינה נשיא ונצואלה את שם המדינה ל"הרפובליקה הבוליברית של ונצואלה" בעקבות מהלך שנקרא "המהפכה הבוליברית".

בשנת 2010 הורה הנשיא הוגו צ'אווס לחקור מחדש את נסיבות מותו של בוליבר בעקבות שמועות על רצח. רשומות רופאו הצרפתי מצביעות על כך שסיבת המוות הייתה ככל הנראה שחפת או מחלה ריאתית כרונית.

חייו תועדו בספרים, למשל ב"גנרל במבוך" של גבריאל גרסיה מרקס. על חייו יצא גם הסרט The Liberator (2013). הלהקה Ska-P כתבה שיר בשם "El Libertador". אף אסטרואיד נקרא על שמו.

סימון בוליבר נולד בקראקס ב-1783 ונפטר ב-1830. כינו אותו "המשחרר".

הוא נולד במשפחה קריאולית. קריאולי, ילד למשפחה ספרדית שנולדה בדרום אמריקה. הוריו מתו כשהיה קטן. הוא ירש כסף ולמד בספרד. נישא למריה תרזה. היא חלתה ומתה אחרי כמה חודשים. אחר כך הייתה לו ידידות קרובה עם מנואלה סאנס.

בוליבר חזר לוונצואלה ב-1807. ב-1810 הוא וידידי הקריאולים סילקו את שלטון ספרד. הם רצו שחלקים גדולים מאמריקה הדרומית יהיו חופשיים, כלומר יהיו עצמאים ולא מושבה.

הוא פיקד על צבא וכבש את בוגוטה ב-1814. ב-1819 הכריז על עצמאות רפובליקת קולומביה הגדולה. ב-24 ביוני 1821 ניצח בקרב קרבובו בוונצואלה. הוא הוסיף לשלטונו גם את אקוודור. חלם לאחד את כל דרום אמריקה, אבל זה לא הצליח. ב-1830 התפטר ונפטר בסנטה מרתה.

בשנת 1842 הוחזרו שרידיו לקראקס. מאז 1876 הם מוצגים בפנתאון הלאומי. מדינות וערים קראו שמות על שמו. בוליביה נקראת על שמו. בשמות מטבעות יש את המילה "בוליבר" או "בוליביאנו".

יש ספרים וסרטים על חייו. יש שיר של להקה שנקרא "El Libertador". גם אסטרואיד קיבל את שמו.