רצועת עזה היא רצועת חוף בדרום מישור החוף של ארץ ישראל. היא גובלת במצרים, בים התיכון ובישראל. אורכה כ-40, 41 קילומטרים, רוחבה בין 5.7 ל‑12 קילומטרים, ושטחה כ‑365 קמ"ר. נכון למאי 2025 צה"ל העריך כי נותרו כ‑2,050,000 תושבים, מתוך כ‑2,227,000 שגרו ברצועה לפני מלחמת חרבות ברזל.
חבל עזה מהווה המשך של מישור החוף הדרומי. דרך צלאח א-דין חוצה אותו מצפון לדרום. מנהלית הוא מחולק לחמש נפות: צפון עזה, עזה, דיר אל-בלח, ח'אן יונס ורפיח.
בשנת 1906 נקבע קו גבול עקבה, רפיח בין מצרים לאזור שהיה חלק מהמנדט הבריטי על ארץ ישראל. לאחר מלחמת העצמאות נשארה רצועת עזה תחת שליטה מצרית עד 1967. במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את הרצועה והיא נשארה תחת שלטון ישראלי צבאי עד לשינויים של שנות ה-90 ואילך.
ב־1947 תוכנית החלוקה של האו"ם ייעדה את רצועת עזה לשטח מדינה ערבית. במלחמת 1948 נכנסו כוחות מצרים לאזור, ותושבים רבים הפליגו או נעקרו מאזורי החוף. לאחר קרבות הוגדרו גבולות הרצועה בהסכמי שביתת הנשק והתקבל משטר צבאי מצרי.
בין 1948 ל־1967 ניהלה מצרים את הרצועה במשטר צבאי, אך לא סיפחה אותה רשמית. היו ניסיונות לממשל פלסטיני מקומי, אך סמכויותיו היו מוגבלות.
ב־1967 נכבשה הרצועה בידי ישראל. בשנים שלאחר מכן הוקמו ישובים ישראליים, בעיקר בגוש קטיף בדרום. בהמשך נוצרו מתחים וביצועים צבאיים בעקבות פעילות ארגונים פלסטיניים.
לאחר 1967 הוקמו יישובים רבים, חלקם במסגרת "תוכנית חמש האצבעות". ערב ההתנתקות ב־2005 חיו ברצועה כמה אלפי תושבים יהודים, בעיקר בגוש קטיף. היישובים פונו וההריסות הוסרו במסגרת תוכנית ההתנתקות.
ב־2004 אישרה הכנסת את תוכנית ההתנתקות. באוגוסט, ספטמבר 2005 פונו היישובים הישראליים והרצועה נותרה תחת שליטה אזרחית פלסטינית בעקרון, אך הגבולות, הים והאוויר נשארו בפיקוח ישראלי.
בשנת 2006 חמאס ניצחה בבחירות לרשויות, וב־2007 השתלטה על הרצועה לאחר עימותים עם פת"ח. מאז קיימת הפרדה בין רצועת עזה (שבשליטת חמאס) לבין יהודה ושומרון (שבפועל תחת הרשות הפלסטינית). בעקבות השתלטות חמאס הטילו ישראל ומצרים סגרים והגבלות מעבר.
מספר פעולות צבאיות גדולות אירעו בעשור האחרון: מבצע עופרת יצוקה (דצמבר 2008, ינואר 2009), מבצע עמוד ענן (2012), מבצע צוק איתן (2014), מבצע שומר החומות (2021), מבצע מגן וחץ (2023) ואירועים נוספים. במבצעים אלה נגרם הרס נרחב ותמותה רבה; למשל בעופרת יצוקה נהרגו כ‑1,166 בני אדם, ובצוק איתן נרשמו יותר מ‑2,000 הרוגים פלסטינים.
ב־7 באוקטובר 2023 ביצע חמאס התקפה רחבת היקף על ישראל. בעקבות זאת פרצה מלחמת חרבות ברזל. במהלך הלחימה נהרסו חלקים נרחבים מהרצועה, וחלקים גדולים מהאוכלוסייה פונו. צה"ל השתלט על אזורים משמעותיים ברצועה, ובתקופות שונות דיווח על אחיזה בכ‑50, 75% משטחה.
רצועת עזה צפופה מאוד, עם אחוז צעירים גבוה. לפי נתונים משנים קודמות מתגוררים בה כמיליון פליטים רשומים. חלק גדול מהאוכלוסייה חי בערים ומחנות פליטים מרכזיים.
התנועה החוצה מוגבלת מאוד. לאחר 2007 הוטלו הגבלות מעבר וסגר ימי‑יבשתי, והדבר פגע בכלכלה. שיעור האבטלה גבוה, והתלות החיצונית גדולה. החקלאות והמים סובלים מבעיות כרוניות, כולל המלחת בארות ומחסור במי שתייה.
מקורות המים ברצועה מצומצמים ואיכותם ירודה בחלקם. תחנת הכוח המקומית מספקת חלק מהחשמל, לצד אספקה מישראל וממצרים, אך יש חסר מתמשך שגורם להפסקות חשמל תכופות.
נמל עזה מוגבל לפעילות דיג מאז 2007. בעבר פעל שדה תעופה ונמלים מקומיים, אך רובם הפסיקו לפעול. המעברים לסחורות ולנוסעים כפופים להגבלות רבות.
בקיצור: רצועת עזה היא אזור קטן וצפוף עם היסטוריה ארוכה של שליטה משתנה, קונפליקטים חוזרים, בעיות כלכליות ותשתיות שנפגעו. מאז 2007 שולט בה חמאס, המצב הביטחוני והכלכלי מורכב מאוד, ובשנים האחרונות נגרם לה נזק גדול כתוצאה מעימותים צבאיים.
רצועת עזה היא רצועת חוף קטנה על הים התיכון. היא גובלת במצרים ובישראל. הרצועה קצרה ורחבה במקומות שונים.
רצועת עזה קצרה יחסית. יש בה ערים כמו עזה, ח'אן יונס ורפיח.
לפני שנים הרצועה היתה תחת שלטון מצרים. ב־1967 כבשה אותה ישראל. ב־2005 עזבה ישראל את היישובים היהודיים ברצועה. ב־2007 קיבל ארגון חמאס שליטה בה.
(מונח: חמאס, ארגון פוליטי ואנשי ביטחון ששלטו ברצועה מאז 2007.)
חיים ברצועה הרבה אנשים ביחס לשטח. יש הרבה ילדים.
יש בעיות כלכליות, מעט מקומות עבודה ומחסור במים וחשמל לפעמים.
פעמים רבות יש עימותים בין חמאס לישראל. היו כמה מבצעים צבאיים גדולים שגרמו להריסת בתים ולפינוי אנשים. צריך לזכור לתאר זאת בעדינות: רבים נפגעו וסבלו מהמלחמות.
לפעמים קשה לצאת מהרצועה. המעברים סגורים או מוגבלים. זה מקשה על אנשים לטפל בבריאותם ולעבוד.
לסיכום קצר: רצועת עזה היא מקום קטן וצפוף. יש בו הרבה בעיות יומיומיות בגלל סכסוכים, הגבלות ותשתיות חלשות.
תגובות גולשים