רשת טריאנגולציה

בקרטוגרפיה רשת טריאנגולציה היא מערכת של נקודות שנמדדות בדיוק רב. נקודת טריאנגולציה היא נקודה בסימון ברור בשטח, שמאפשרת למדוד ולמקומם של מקומות אחרים. הנקודות מונחות כך שכל נקודה רואה לפחות שתי נקודות נוספות. כך מודדים מרחקים או זוויות לשלוש נקודות ומקבלים מיקום מדויק.

בנופים גדולים בונים שרשראות של משולשי טריאנגולציה. המשולשים יוצרים רשת שמאפשרת להוסיף נקודות משניות בתוך השטח. בנייני סימון על הקרקע חזקים כדי שלא יחוללו בקלות. בישראל יש מאות אלפי נקודות בקרה כאלה. על המפה הטופוגרפית הנקודה מסומנת כמשולש שבתוכו נקודה, ולידו מספר ואות שמציינים את מס' הנקודה ואת גובהה.

הרשת משמשת בסיס למיפוי המדינה. היא מחלקת את ישראל למשולשים בגדלים שונים, ועל פיהם מחשבים מיקומים. משפט הסינוסים (כלל מתמטי שמקשר בין זוויות ואורכים במשולש) עוזר לחשב יחס בין קטעים ברשת. קיימים שלושה בסיסים מדודים של 3 קילומטר: בצמח, באורים ובבאר אורה. שני הבסיסים הראשונים נקבעו בתקופת המנדט הבריטי בשנות ה‑20; בסיס באר אורה נקבע על ידי המרכז למיפוי ישראל בשנות ה‑50.

לכל בסיס דרגה ראשונה חושבו קואורדינטות מדויקות, אזימוט (כיוון מדויק) ונקודות גובה מדויקות. ממקומות אלה ניתן לחשב נקודות נוספות ברשת. בשנים האחרונות המרכז למיפוי ישראל עובר לשימוש בתחנות GPS קרקעיות, שמנוטרות ונבדקות באופן קבוע כדי להחליף ולשדרג את רשת הטריאנגולציה.

רשת טריאנגולציה היא סדרת נקודות בשטח. כל נקודה מסומנת היטב על הקרקע. הנקודות עוזרות למצוא מיקומים בדיוק על ידי יצירת משולשים בין הנקודות. כל נקודה מונחת כך שרואים ממנה לפחות שתי נקודות נוספות.

על המפה הנקודה מוצגת כמשולש שבתוכו נקודה, ויש ליד המספר שלה ואת הגובה שלה. בישראל יש המון נקודות כאלה, והן עוזרות למפות את הארץ.

הרשת חוצצת את המדינה למשולשים ומשמשת כבסיס למיפוי. קיימים שלושה קטעי בסיס באורך 3 קילומטר: בצמח, באורים ובבאר אורה. שני הקטעים הראשונים נקבעו בתקופת המנדט בשנות ה‑20. הקטע בבאר אורה נקבע בשנות ה‑50 על ידי המרכז למיפוי ישראל.

כיום המרכז עובר להשתמש בתחנות GPS. GPS הוא מערכת לוויינים שעוזרת למדוד מיקומים בדיוק. התחנות האלה מפוזרות ברחבי המדינה והמרכז עוקב אחרי תקינותן.