ש"י

הש"י (שירות ידיעות) היה שירות המודיעין של ארגון "ההגנה". הוקם רשמית ב-1940, והוא שימש בסיס לשירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל.

שורשי הפעילות המודיעינית נמשכו עוד מתקופת השלטון העות'מאני. מאז ראשית המאה ה-20 ניסו מנהיגי היישוב לאסוף ידיעות על כוונות הערבים והבריטים. ב-1918 הוקם "משרד מודיעין" שנועד לעקוב אחרי תנועות ערביות ולהגן על מנהיגי הציונות. ב-1920 המשרד פורק, אך איסוף המידע נמשך במסגרת ההגנה.

בין שנות ה-30 הוקמו יחידות מודיעין בערים. מקורות מידע חשובים היו שוטרים וקצינים יהודים במשטרת המנדט ופקידים יהודים בממשל. הם העבירו ידיעות על כוונות הבריטים והערבים, ועל מבצעי חיפוש נשק ומעצרים.

הר"ן היה מחלקת ריגול נגדי (פעילות נגד מרגלים וידע שיכול להזיק). היא הוקמה כדי לסכל את ניסיונות הבריטים לפגוע בהגנה. הר"ן חקר חשודים שהעבירו מידע לבריטים ואת מי שניהל קשרים עם שוטרים בריטיים.

בשנת 1940 איחד שאול אביגור את פעילויות המודיעין והקים את הש"י הארצי. ב-1942 הר"ן שולב במבנה, והמטה רוכז בתל אביב תחת כיסוי אזרחי. בין המטרות היו מעקב אחרי הבריטים, איסוף מידע בארצות ערב, וכלפי גורמים יהודיים שלא קיבלו את הנהגת היישוב.

לש"י הייתה מחלקה בריטית שאספה מידע ממשרדי ה-CID (הבולשת הבריטית). במחלקה זו שימשו מאות שוטרים ופקידים יהודים כמקורות מידע נאמנים. הש"י גם קיים שירות האזנה ופענוח צפנים, ולתקופה הצליח להשיג גם את "הצופן האימפריאלי" של המנדט.

אחדים מהמפקדים הבולטים היו שאול אביגור, דוד שאלתיאל וישראל עמיר. מאוחר יותר בלטו אנשי הש"י שקידמו את שירותי המודיעין של המדינה, בין היתר איסר הראל.

לאחר מלחמת העולם השנייה התרחב הש"י ודורג לשלוש מחלקות עיקריות: המחלקה הערבית, המחלקה המדינית והמחלקה הפנימית, שפיקחה על ארגונים יהודיים בלתי־פוסקים כמו האצ"ל ולח"י והקומוניסטים.

הישגים בולטים: הש"י השיג תכניות פעולה בריטיות טרם ליל הגשרים (17.6.1946) וכן את תכנית המעצרים והתקיפה ל"שבת השחורה" (29.6.1946). מסמכים אלה סייעו לתכנון ולתגובה של ההגנה.

הפלמ"ח היו יחידות מיוחדות של ההגנה. הפלמ"ח פעל בכפיפות חלקית לש"י, אסף מודיעין בשטח והכין תיקים על כפרים ויעדים. למחלקת הטיס של הפלמ"ח היו צילומי אוויר שסייעו למודיעין.

מחוז תל אביב של הש"י, בראשות איסר הראל, השיג מידע על כוונות הירדנים. סוכן ערבי ששלח הראל לאמן אמר כי הירדנים מתכוונים לצאת למלחמה. הידיעה הועברה לדוד בן‑גוריון.

עם קום המדינה הצליחו מנגנוני הש"י להוות את התשתית לשירותי המודיעין והבטחון של המדינה. איסר בארי קיבל תפקיד בראש המודיעין הצבאי, ואיסר הראל נטל את הנהגת שירות הביטחון. רבים מאנשי הש"י קידמו לתפקידים בכירים בשב"כ, המוסד, ואמ"ן.

עיריית תל אביב הציבה במקום מפקדת הש"י ברחוב מלצ'ט 19 לוחית זיכרון.

(ברשומות מופיעים מפקדים ומחלקות, כולל שמות בולטים מן התקופה.)

הש"י עומד על הביטוי "שירות ידיעות". זה היה גוף המודיעין של ההגנה.

עוד לפני 1940 אספו מנהיגי היישוב מידע חשוב. זה עזר להם לדעת על כוונות הבריטים והערבים. מקורות מידע היו שוטרים יהודים ופקידים.

הר"ן הייתה יחידה של ריגול נגדי. ריגול נגדי זה חיפוש מרגלים או אנשים שעוברים מידע לאויב.

הש"י הוקם ב-1940. הוא קיבל גם את מחלקת הר"ן. הש"י עקב אחרי הבריטים, אחרי ערבים, וגם אחרי ארגונים יהודיים שלא הסכימו עם הנהגת היישוב.

היו לו שוטרים ומודיעים שעזרו להשיג ידיעות. הם גם הקשיבו לתשדורות בריטיות ופענחו צפנים. לפעמים קיבלו תכניות חשובות לפני המבצעים.

לאחר מלחמת העולם השנייה הש"י התרחב. היו לו מחלקות לערביים, למחקר על השלטון הבריטי, ולפיקוח פנימי.

ההשגים כללו קבלת תוכניות הבריטים לפני ליל הגשרים ולקראת "שבת השחורה".

הפלמ"ח היו יחידות מיוחדות של ההגנה. הפלמ"ח עשה סיורים, צילומי אוויר ואיסוף מידע. המידע שלהם הועבר לש"י.

ש"י קיבל ידיעה שסוכנים ירדנים מתכוונים לצאת למלחמה. המידע הועבר למנהיגים, וזה השפיע על ההחלטות.

כאשר הוקמה המדינה, אנשי הש"י עזרו להקים את שירותי המודיעין של המדינה. הארגון שלהם שימש תשתית לשב"כ ולמוסדות אחרים.

עיריית תל אביב הציבה לוחית זיכרון באתר מפקדת הש"י בתל אביב.