שאנגצ'ואן

שָׁאנְגְצְ'וָאן (בסינית: 上川岛) הוא אי בים סין הדרומי, ליד החוף הדרומי של סין. האי שייך למחוז גואנגדונג (מחוז = אזור מנהלי גדול בתוך המדינה). הוא נמצא כ-14 קילומטר מהיבשת והוא האי הגדול ביותר במחוז. אוכלוסייתו הייתה כ-16,320 תושבים בשנת 2006. האי ידוע גם כמקום שבו מת פרנסיסקו חאווייר.

מנהלית, שאנגצ'ואן נחשבת לאחת מעשר־עשרים העיירות של נפה עירונית בשם טאישאן.

האזור מנותק מהיבשת מאז עידן הקרח האחרון (תקופה קרה שבה שכבות קרח כיסו חלקים מהעולם). מערבית לשאנגצ'ואן נמצא אי נוסף בשם שְׂיָאצְ'וָאן. שטח האי הוא כ-137.3 קמ"ר, ואורך קו החוף שלו כ-217 ק"מ. שטח העיירה שכולל את האי ואת 12 איונים סמוכים הוא כ-156.7 קמ"ר.

במאה ה-16 הקימו פורטוגזים בסיס בחוף מול סין. הם נטשו אותו אחרי שהשתלטו על מקאו ב-1557. המיסיונר פרנסיסקו חאווייר מת באי ב-2 בדצמבר 1552. הוא המתין באי לאישור להיכנס לסין, ואישור זה לא הגיע לפני מותו.

שאנגצ'ואן יחד עם שְׂיָאצְ'וָאן הוכרזו כאזורי ניסיון לפיתוח תיירות משולבת. על החוף המזרחי הוקם אתר נופש בשם חוף פֵיישָׁה.

האי מקושר במעבורות לנמלים כמו גואנגהאי, האייאן, והאי שיאצ'ואן.

שאנגצ'ואן הוא אי בים סין הדרומי. האי קרוב לחוף הדרומי של סין. הוא שייך למחוז גואנגדונג. מחוז = אזור גדול במדינה. האי רחוק כ-14 קילומטר מהיבשת. בחורף של פעם, האי נפרד מהיבשה.

שטח האי כ-137.3 קמ"ר. קו החוף שלו ארוך, כ-217 ק"מ. יש סביבו עוד כמה איונים קטנים. יחד הם עושים את שטח העיירה כ-156.7 קמ"ר.

לפני הרבה שנים, במאה ה-16, פורטוגזים הקימו שם בסיס ימי. הם עזבו אחרי שהשתלטו על מקאו ב-1557. המיסיונר פרנסיסקו חאווייר מת באי ב-2 בדצמבר 1552. הוא חיכה לקבל רשות להיכנס לסין ולא קיבל אותה.

שאנגצ'ואן ושְׂיָאצְ'וָאן הוכרזו לאזורי ניסיון של תיירות. על החוף המזרחי יש אתר נופש שנקרא חוף פיישה.

עולים למעבורת ומגיעים מגואנגהאי, האייאן ומהאי שיאצ'ואן.