שָארל סימון קלרמון-גנו (19 בפברואר 1846, 15 בפברואר 1923) היה דיפלומט צרפתי ומומחה לחקר המזרח ולארכאולוגיה. מזרחן הוא חוקר שפות ותרבויות של המזרח. ארכאולוג הוא חוקר עתיקות.
קלרמון-גנו נולד בפריז. אביו, סימון גנו, נפטר כשהוא היה ילד, והוא גדל תחת חסותו של הסופר תאופיל גוטייה. למד בבית הספר לשפות מזרחיות ונשלח ב-1867 ארצה כמתורגמן בקונסוליה הצרפתית בירושלים. מאוחר יותר שירת גם באיסטנבול.
בגיל צעיר קנה מוניטין מקצועי בקשר למצבת מישע (1868). הוא לא גילה אותה, אך זיהה, חקר ועזר בשיקומה. ב-1870 זיהה שלוש כתובות קבר עבריות עתיקות, ביניהן כתובת "קבר ...יהו אשר על הבית", אחת הכתובות העבריות הקדומות והארוכות שנמצאו ופוענחו. ב-1871 זיהה את אבן הכתובת של הסורג בבית המקדש השני, עם כיתוב ביוונית שאזהיר כניסת נוכרים לאזור הקודש.
בשנים 1873, 1874 הוביל משלחת ארכאולוגית בריטית. בתקופה זו קרא בכתובת על סלע ליד הכפר אבו שושה את המלים "תחום גזר". בעקבות זאת מצא שלוש כתובות נוספות, שהן הראשונות מתוך שלוש עשרה כתובות תחום גזר הידועות כיום.
עבד גם בחפירות בסוריה ובים האדום. ב-1875 קיבל את אות לגיון הכבוד. שירת כמשנה לקונסול ביפו בשנים 1880, 1882 וחזר לפריז לאחר מכן, שם ניהל את המוסד בו למד ועבד כפרופסור בקולז' דה פראנס. ב-1886 מונה לקונסול מדרגה ראשונה, ב-1896 לקונסול כללי, וב-1906 לציר.
קלרמון-גנו היה בין הראשונים באנגליה שקראו לזיוף בפרשת המגילות שמכר מוזס וילהלם שפירא בשנת 1883. הוא גם הוקיע קודם לכן את שפירא בפרשת חרסים מואביים. הטענות נגד שפירא הובילו לאובדן המגילות ולתהיות מאוחרות בקרב חוקרים אם היו אמיתיות.
בשנת 1903 חקר נזר וכתר שנמכרו ללובר, שנחשבו תחילה לעבודה סקיתית, אך רבים סברו שהם זיוף רוסי. קלרמון-גנו נפטר בפריז ב-15 בפברואר 1923. על שמו רחוב בשכונת שייח ג'ראח בירושלים.
שָארל סימון קלרמון-גנו נולד בפריז ב-1846 ונפטר ב-1923. הוא היה דיפלומט וחוקר עתיקות.
הוא למד שפות ועבר ללמוד בארץ ישראל. קונסול הוא נציג של מדינה במקום רחוק.
קלרמון-גנו עזר לזהות את מצבת מישע ב-1868. המצבה היא כתובת עתיקה מאוד.
ב-1870 מצא כתובות קבר עבריות ישנות. אחת מהן היא כתובת עברית עתיקה וארוכה.
ב-1871 זיהה אבן עם כיתוב יווני ליד בית המקדש. הכיתוב הזה הזהיר זרים לא להיכנס לאזור הקודש.
בשנים 1873, 1874 חקר את האזור סביב תל גזר. הוא מצא כתובות שנכתבו "תחום גזר" ליד הכפר אבו שושה.
הוא עבד גם בסוריה ובים האדום. ב-1875 קיבל מדליה חשובה בשם לגיון הכבוד.
בשפירא, סוחר עתיקות, הוא חשד בזיופים. זיוף זה אומר שעשו חפצים שנראים אמיתיים אבל אינם אמיתיים. הוא אמר זאת גם לגבי מגילות שהוצעו למכירה ב-1883. בגלל זה המגילות אבדו והיה ויכוח אחר כך אם הן אמיתיות.
הוא שימש משנה לקונסול ביפו בשנות ה-1880 וחזר לפריז ללמד ולעבוד. הלובר קנה נזר שקשור אליו, אך יש מי שסבר שזה זיוף.
יש רחוב בשכונת שייח ג'ראח על שמו.
תגובות גולשים