שְׁבָא סַלְהוּב נולדה ב-31 בדצמבר 1963. היא משוררת, מסאית, סופרת ומבקרת אמנות.
נולדה בקריית עקרון במשפחה דתית. הוריה עלו מלוב. למדה בפנימייה, בית ספר שבו התלמידים גרים, של תיכון על שם מיי בויאר בירושלים. עזבה לפני הסיום והשלימה את לימודיה בתיכון רון בתל אביב.
שירתה בצה"ל ככתבת בשבועון "במחנה", עיתון צבאי. הייתה לאחר מכן כתבת במקומון 'תל אביב' וכתבת תרבות בעיתון "חדשות".
בשנת 1986 החלה ללמוד במחלקה לקולנוע ב"בית צבי". אחר כך הלכה ללמוד לתואר שני, לימודים אקדמיים מתקדמים, בפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. במקביל כתבה מאמרים לקטלוגים של תערוכות ולספרי אמנות.
בשנת 1990, אחרי מותו של חבר קרוב, החלה לכתוב סדרת סיפורים קצרים. הם ראו אור בספר "עונת המשוגעים".
ספר השירים הראשון שלה, "עיר ונשיה", נכתב בעקבות ביקור בעיר ונציה ויצא לאור ב-2003. על הספר זכתה בפרס עמיחי לשירה (2004).
נשואה לערן גורדין, פסיכולוג קליני.
שְׁבָא סַלְהוּב נולדה ב-31 בדצמבר 1963. היא כותבת שירים וסיפורים.
היא גדלה בקריית עקרון. משפחתה עלתה מלוב. היא למדה בפנימייה, בית ספר שבו גרים התלמידים. אחרי זה סיימה את התיכון בתל אביב.
בעת השירות הצבאי היא כתבה בעיתון הצבאי "במחנה". אחר כך היא כתבה בעיתונים תלבּוּתיים ותרבות.
היא למדה סרטים בבית ספר בשם "בית צבי". אחר כך למדה לימודים מתקדמים במחשבות יהודיות באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1990, אחרי מות חבר קרוב, היא החלה לכתוב סיפורים קצרים. הם יצאו בספר "עונת המשוגעים".
השיר הראשון שלה נקרא "עיר ונשיה". הוא נכתב אחרי שביקרה בוונציה. הספר יצא ב-2003. היא קיבלה פרס חשוב על השירים שלה.
היא נשואה לערן גורדין. הוא פסיכולוג קליני.
