שבטה

שִׁבְטָה היא אתר ארכאולוגי בדרום הנגב, בין ניצנה לשדה בוקר. היישוב היה מיושב בין המאה ה-1 למאה ה-9 והשתלב בדרך הבשמים, כלומר דרך סחר עתיקה.

שבטה נמצאת כ-340 מטר מעל פני הים וכ-43 קילומטר דרום־מערב לבאר שבע, ליד כביש 211. אין באזור מים טבעיים, לכן התושבים אגרו ומחסנים מי נגר (מים שנאגרים אחרי גשם) לשימוש בחקלאות ובבתים. מדרום לאתר זורם נחל זיתן, ובסמוך יש מחנה צבאי של חיל התותחנים.

היישוב החל במאה ה-1 ככפר נבטי. הנבטים (עם מדברי שהתבסס והשתתף בסחר) הפכו ליישוב קבע כשהמסחר בדרך הבשמים התפתח. שבטה הסכימה לשליטת רומא בשנת 106 ושרתה כתחנה מסחרית עד קריסת הסחר במאה ה-4. בתקופה הביזנטית (התקופה הנוצרית באזור) הפכה למרכז חקלאי, עם אוכלוסייה שעשויה הייתה להגיע לכ-2,000 תושבים. היישוב מוזכר בפפירוסים מהמאה ה-6 וה-7. לאחר כיבוש מוסלמי החלה שקיעתו, ובמאה ה-9 הוא ננטש.

בסוף שנות ה-50 שוקם האתר בשיתוף קרן אמריקאית וממשלת ישראל. עבודות השחזור הושלמו בטקס ב-1959. הוקם גם שחזור של חווה נבטית. האתר נסגר לביקורים בסוף שנות ה-60 ועלהו פתוח מחדש אחרי סלילת כביש גישה.

שטח הבנוי של שבטה כ-90 דונם. הבתים חוברו זה לזה והגבילו את השטח הבנוי, כך שנוצרו רחובות שעוברים לאורכה של היישוב, בעיקר מצפון לדרום.

התגלו שלוש כנסיות לאורך הציר המרכזי. הכנסייה הדרומית בנויה משלוש ספינות; הספינה המרכזית מרוצפת בשיש. במקום זה עמד כנראה קודם מבנה פולחני נבטי. הכנסייה כללה אפסיסים (מבנה חצי מעגל בקצה המזבח) וציורי קיר שהשתמרו בחלקם.

הכנסייה המרכזית קטנה וחוברה לבתים סמוכים. הכנסייה הצפונית היא הגדולה ביותר; קירותיה מגיעים עד לגובה של כעשרה מטרים. היא חלק מהקיר ההיקפי של היישוב, ויש לה אטריום (חצר מרכזית) דו-קומתית שאולי שימש כמנזר. בכנסייה נמצאו שלוש אפסיסים, גומחות לתיבות קדושות וקפלות עם אגן טבילה בצורת צלב.

כיכר מרכזית בדרום האתר כוללת שתי בריכות מים בנפח כולל של 2,055 ממ"ע. המים הובאו באמות מים ובתעלות מהאפיק הצפוני-מזרחי. הבריכות היו ציבוריות; אחזקתן נעשתה בתורנות. המים נשאבו מבית הבריכות לבורות מים פרטיים בכל בית.
ממזרח לכיכר הבריכות, סמוך לכנסייה הדרומית, ניצב מבנה שהיה מסגד. גגו נתמך בתשעה עמודים ונמצא בו מחראב (שקע בקיר שמראה את כיוון התפילה).

כיכר זו הייתה כנראה מרכז היישוב. בסמוך נמצאו גת (מקום לדריכת ענבים) ובניינים עם ספסלי אבן ששימשו לכינוסים.

שבטה היא עיירה עתיקה במדבר בנגב. היא ישבה שם בין המאה ה-1 למאה ה-9. דרך הבשמים (דרך מסחר ישנה) עברה ליד היישוב.

שבטה נמצאת כ-340 מטר מעל הים. היא קרובה לכביש 211 וכ-43 ק"מ מבאר שבע. אין שם מעיינות, לכן אנשים שמרו מים בגורמים מיוחדים.

התחילו בה נבטים. נבטים הם עם שהיה מעורב בסחר והיו נודדים בתחילה. אחר כך נבנתה עיירה קבועה. תחת השלטון הרומי היא הייתה תחנת סחר. בתקופה הביזנטית אנשים там חיו חקלאות. בסוף היישוב ננטש במאה ה-9.

יש שלוש כנסיות מרכזיות. הכנסייה הצפונית היא הגדולה ביותר. בכנסיות היו מקומות לטבילה וציורי קיר.

במרכז היישוב שתי בריכות מים גדולות. המים הובאו בערוצים ונשמרו לשימוש של כל התושבים. ליד הבריכה נמצאה גם מבנה שהיה מסגד, ובקיר שלו יש חתיכה שמראה את כיוון התפילה.

בשנות ה-50 השיקום של האתר הושלם. בנו גם שחזור של חווה נבטית. לאחר מכן פתחו את המקום לביקורים.