שביעי של פסח

שביעי של פסח, כ"א בניסן.

זהו היום השביעי והאחרון של חג הפסח. על פי מסורת חז"ל, קריעת ים סוף אירעה בלילה הזה. זהו יום טוב, כלומר אסור לעשות עבודות רגילות, פרט ל'מלאכת אוכל נפש', הכנה ובישול של אוכל.

היום נקרא בעבר 'יום וישוע' בגלל פתיחת שירת הים. קראוים קראו לו 'שביעי עצרת'. במקורות מופיע גם הכינוי 'חג שני (של פסח)'.

התורה מזכירה את היום השביעי של פסח במספר מקומות, עוד לפני מתן תורה. בפסוקים בפרשת המועדות ובספר דברים נצטווים ישראל לחגוג יום זה כיום טוב.

המנהג המקובל הוא כ"א בניסן. היו מחלוקות עתיקות על הספירה, וקיימות עדויות שמנהגים אחרים ראו את היום בפעם אחרת, אך ברוב המסורת הוא כ"א.

בכמה קהילות, ובמיוחד בצפת בתקופת האר"י, נהגו להתכנס בלילה וללמוד ולשיר, כולל שירת הים. יש מקומות שנהגו לומר תיקון ליל כל הלילה. חלק מהקהילות החסידיות, כמו חב"ד, נשארו ערים כל הלילה ולמדו תורה. בעבר היו גם מתנגדים למנהג בגלל חשד לשבתאות, אך כיום המנהג קיים ברוב המקומות.

קיים מנהג לערוך סעודה נוספת ביום זה. חסידים מסוימים קוראים לה סעודת הבעל־שם־טוב או סעודת משיח. בחב"ד הומלץ לשתות בה גם ארבע כוסות של יין. גם חלק מהליטאים קיימו סעודה דומה לפני יציאת החג.

ההַלל ביום זה נאמר בדרך קצרה, בדומה לראש חודש. קריאת התורה מוקדשת לנס קריעת ים סוף ולשירת הים. בהפטרה קוראים פרקים של שירה, כמו שירת דוד.

בקהילות אשכנז נוהגים לומר יזכור ביום זה בחו"ל. מסורות שונות כוללות פיוטים מיוחדים לשירה ולשבח, אם כי שמות הפייטנים אינם החיוניים להבנת המנהג.

לא מברכים את ברכת 'שהחיינו' ביום זה, מכיוון שהוא חלק מחג הפסח ולא חג עצמאי.

בקרב יהודי אשכנז קיים הכינוי 'רומפלנאכט' לליל מוצאי החג. בקהילות מרוקו נפוץ לחגוג מימונה בלילה זה, שבו אוכלים מאפים מיוחדים. בתוניסיה מקובל טקס של פיזור עלים ירוקים בבית, כאמירה לשנה פוריה וירוקה. מנהגים דומים נפוצים בעדות מזרח אחרות.

שביעי של פסח, כ"א בניסן.

זהו היום השביעי והאחרון של חג הפסח. לפי המסורת, בלילה הזה נקרע ים סוף. זהו יום חג. אסור לעבוד בו, חוץ מהכנת אוכל (מלאכת אוכל נפש, הכנה לאוכל).

קראו לו גם 'יום וישוע' ו'שביעי עצרת'. אנשים קוראים לו לפעמים 'חג שני של פסח'.

התורה מזכירה את היום הזה. הוא נזכר בפסוקים כחלק מחג הפסח.

יש מקומות שנשארים ערים בלילה, לומדים ושרים את שירת הים. חסידי חב"ד ידועים בכך שהם נשארים ללמוד כל הלילה.

חלק מהאנשים עורכים סעודה נוספת ביום זה. קוראים לה 'סעודת משיח' או 'סעודת הבעל־שם־טוב'.

קוראים בתורה על קריעת הים ושירת הים. אומרים הלל קצר היום.

לא אומרים את ברכת 'שהחיינו' ביום זה. זו ברכה שאומרים בדרך כלל על דברים חדשים.

בקהילות מרוקו חוגגים בלילה המיוחד את המימונה. בתוניסיה מפזרים עלים ירוקים בבית, כסימן לשנה טובה.

סוף.