שדאות

שדאות, מיומנות להתמודדות בטבע כשאין ציוד יום-יומי. המילה נגזרת מ"שדה".

שדאות כוללת טכניקות הישרדות ועבודה בשטח. בצה"ל מקיים הטירונות הקרבית שבוע שדאות כחלק מההכשרה.

מיומנות זו חשובה כאשר קבוצה נותרת לבד בטבע. הקבוצה משתפת פעולה כדי ליצור תנאים בסיסיים לשהייה קצרה. לפעמים מגיעים רק עם ציוד קל, ולפעמים עם ציוד הישרדות כגון סכין, אוהל או גזיה.

בשדה צבאי השדאות לא רק מצילה חיים. היא גם עוזרת בניווט (מציאת הדרך), בהסוואה (התחבאות וביצוע התחפשות בשטח) ובגישוש ומעקב אחרי אנשים אחרים (מעקב וזיהוי תנועות).

הפעילויות שבהן שדאות שימושית כוללות טיולים, ליקוט (איסוף צמחים), בישולי שדה, מחנאות, ציד, אימוני ניווט והישרדות.

אימוני שדאות מפתחים הסתכלות על הסביבה, ערנות לפרטים ויכולות תקשורת לא מילולית. לומדים גם על תוואי הסביבה (הצורת השטח), כישורי הישרדות ובישול בתנאי שדה.

תרגילים אופציונליים כמו טיולי הישרדות ובישולי שדה מציבים מכשולים שמחייבים אלתור ויוזמה. הדלקת אש, אבטחתה ובישול מחייבים קבלת החלטות ואחריות יומיומית.

טכניקות נוספות הן הפקת וטיהור מים, איסוף טל, עיקוב, פענוח עקבות, והאיתות באמצעות מורס ובסמפור (שיטות תקשורת באמצעות אותות אור ודגלים). בנוסף לומדים עזרה ראשונה.

שדאות מחזקת תחושת שייכות לטבע. היא מדגישה שאדם הוא חלק מהטבע ולא מעליו. ההתנסות מספקת פריקת מתחים, למידה חווייתית, וחוויית גיבוש.

שדאות היא הדרך להסתדר בטבע בלי ציוד רגיל. המילה קשורה ל"שדה".

שדאות מלמדת איך למצוא דרך ולטפל בעצמך בחוץ. ניווט (מציאת הדרך) ועיקוב (קריאת עקבות) הם חלק מזה.

בלימודי שדאות לומדים לעשות אש ולבשל בשטח. גם לומדים איך להשיג מים ולנקות אותם.

ליקוט (איסוף צמחים שימושיים) ועזרה ראשונה נלמדים גם כן. יש שיטות איתות כמו מורס וסמפור (אותות באור ובדגלים).

אימוני שדאות מקנים אחריות ועוזרים לעבוד בקבוצה. הם גם מקרבים לטבע ויוצרים חוויות כיפיות ומרגיעות.