שואת יהודי צפון טרנסילבניה

ביום 30 באוגוסט 1940 הועברה ריבונות צפון טרנסילבניה מרומניה להונגריה.

על פי מפקד משנת 1930 נחלקה האוכלוסייה באזור. בשנת 1941 הרשויות הרומניות ציינו 151,126 יהודים. בנוסף נוספו כ־10% נוצרים שנחשבו ליהודים לפי חוקי הגזע ההונגרים, כלומר יותר מ־166,000 איש.

השלטון ההונגרי שהגיע בספטמבר 1940 הטיל הגבלות רבות על יהודים. נאסרה עיתונות יהודית ופעילות ציונית. יהודים פוטרו ממשרות ציבוריות ומשפטיות. אחוז התלמידים היהודים הורד מתחת ל־4%. כדי להתמודד, ארגונים יהודיים הקימו שני בתי ספר תיכוניים בקלוז' ובאורדאה. קהילות אורתודוקסיות ונאולוגיות שיתפו פעולה במרכזי סיוע.

ב־1942 גויסו 50,000 איש לעבודות כפייה, מתוכם כ־15,000 מצפון טרנסילבניה. המגויסים נשלחו לעבודה בחזית המזרחית, בעיקר באוקראינה. שרדו רק אחד מכל שבעה. השאר מתו בתנאים קשים.

בשנת 1944 הועברו כ־150,000 יהודים מצפון טרנסילבניה לאושוויץ. אושוויץ הוא מחנה השמדה, מקום שבו אנשים נרצחו המונית. כ־70, 80% מהנשלחים הועברו מיד למתקני ההריגה. הנותרים נשלחו למחנות ריכוז ולעבודת כפייה. על בסיס נתונים אלה מעריכים כי יותר מ־146,000 יהודים מצפון טרנסילבניה הושמדו באושוויץ.

ב־3 במאי 1944 בשעה 5:00 התחילו לרכז את יהודי החבל בגטאות. גטו הוא אזור שבו כפו על יהודים לגור בנפרד. הגטו הגדול היה בגטו קולוז'וואר בעיר קלוז'. יהודי מרמורש, סאטו מארה ובאיה מארה רוכזו ב־11 גטאות, ויהודי קלוז', ביסטריצה ואורדאה הוסגרו בנפרד.

היהודים נשלחו ברכבות למחנות ההשמדה דרך תחנת קושיצה. שם נרשמו נתונים על הנוסעים והמקומות מהם הובאו, לפי רישומי מנהל התחנה Miklós Gaskó.

לאחר המלחמה הוקם בקלוז' בית דין עממי ב־22 ביוני 1945. נשפטו בו פושעי מלחמה שבהם נמצא אשמה. בין המואשמים היה ויקטור קפיסיוס, שנידון למוות שלא בפניו.

ביום 30 באוגוסט 1940 צפון טרנסילבניה עברה מרומניה להונגריה.

בשנת 1941 היו שם כ־151,000 יהודים. עוד כ־10% נוספו בגלל חוקים שהגדירו מי 'נחשב יהודי'. בסך הכל היו יותר מ־166,000 יהודים.

השלטון החדש התיר הגבלות קשות על יהודים. הם לא יכלו להוציא עיתון יהודי. רבים פוטרו מעבודתם. ארגונים יהודיים פתחו בתי ספר ועזרו לקהילות.

ב־1942 גויסו גברים לעבודות כפייה בחזית. רבים מהם לא שרדו בתנאים הקשים.

בשנת 1944 כ־150,000 יהודים מצפון טרנסילבניה נשלחו לאושוויץ. אושוויץ הוא מחנה שבו אנשים הועברו להריגה המונית. רוב הנשלחים נשלחו ישר למתקני ההריגה.

ב־3 במאי 1944 רוכזו יהודים בגטאות. גטו הוא מקום שבו כפו על יהודים לגור בנפרד. הגטו הגדול היה בקלוז'.

הרכבות עברו דרך תחנת קושיצה. שם רשם מנהל התחנה Miklós Gaskó מי עלה לכל רכבת.

לאחר המלחמה, ב־22 ביוני 1945, הוקם בית דין בקלוז'. נשפטו בו פושעי מלחמה. ויקטור קפיסיוס הוא אחד שנידון למוות שלא בפניו.