שווי כוח הקנייה

שווי כוח הקנייה (Purchasing Power Parity, PPP) של מטבע הוא מדד שמעריך כמה ניתן לקנות באמצעות מטבע במדינה מסוימת. משתמשים בו להשוואות בינלאומיות של תוצר, תוצר לנפש, צמיחה ומחירים.

שער החליפין (המחיר שבו מחליפים מטבעות) משקף רק את היחס בין מטבעות בשוק הפיננסי. הוא לא תמיד משקף את כוח הקנייה האמיתי של המטבע בשוק המקומי. שווי כוח הקנייה משווה מטבעות על ידי הגדרת "סל מוצרים" בינלאומי. סל מוצרים = קבוצה של מוצרים ושירותים שמייצגת את הצרכים הכלכליים של אנשים.

היחידה המקובלת למדידת מחירים לפי שווי כוח הקנייה נקראת "דולר בין-לאומי". זה לא אותו הדבר כמו דולר אמריקאי. שערו של הדולר הבין-לאומי בשוק המקומי נקבע לפי כמות המטבע המקומי שנדרשת כדי לקנות את אותו סל מוצרים שמחירו בדולרים בארצות הברית. למשל, ב-2011 העריכה קרן המטבע הבינלאומית שהדולר הבין-לאומי שווה כ-3.67 שקלים, בעוד שער הדולר לפי השוק היה כ-3.8 שקלים.

במדינות שבהן שער החליפין "מפחת" (כלומר המטבע המקומי איבד מערכו), יוקר המחיה נראה נמוך יותר בהשוואה לארצות הברית. במקביל, ברוב מדינות האיחוד האירופי ייתכן שהאירו יקר יותר לפי כוח הקנייה.

חישוב שווי כוח הקנייה מקשר בין שיעורי האינפלציה (עליית מחירים) בארץ ובחו"ל לבין שינויי שער החליפין. כלומר, שינויי מחירים ושינויי שער משפיעים זה על זה, ויש נוסחה שמקשרת ביניהם בעת חישוב ההשוואה.

שווי כוח הקנייה (PPP) אומר כמה דברים אפשר לקנות בכסף במדינה.

שער החליפין הוא המחיר שבו מחליפים כסף ממדינה אחת לאחרת. הוא לא תמיד מראה כמה דברים עולים בפועל במקום. לכן משתמשים בסל מוצרים. סל מוצרים = כמה דברים רגילים שאנשים קונים.

דולר בין-לאומי הוא דרך להשוות מחירים בין מדינות. הוא אומר כמה יחידות ממטבע מקומי צריך כדי לקנות את אותו סל מוצרים.

ב-2011 אמרו שמחיר הדולר הבין-לאומי בישראל היה כ-3.67 שקלים. לפי השוק, דולר אמריקאי היה קצת יקר יותר.

יש נוסחה שמקשרת בין עליית מחירים (אינפלציה) והחלפת מטבע. היא עוזרת להבין איך מחירים משתנים בין מדינות.