"שולחן ערוך הרב" נכתב על־ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, הידוע גם כ"האדמו"ר הזקן" ו"בעל התניא". בהיותו בן עשרים ואחת הורה לו המגיד ממזריטש (מנהיג חסידי) לכתוב שולחן ערוך חדש. הוא רצה לאסוף הלכות שלא נמצאו בשולחן ערוך של הבית יוסף. עבודת הכתיבה התבצעה בשנות תקל"א, תקל"ב (1771, 1772).
חלק מן החיבור הודפס כבר בתקנ"ד (1794) בהשמט שם המחבר. חלקים נוספים נכתבו אחרי פטירת רבו. בשנת ה'תק"ע (1810) שרפה בעירו כילתה את כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נשאר אצל מעתיקים. העותקים ההם הובילו לכך שהחיבור נדפס לאחר פטירת המחבר.
השולחן ערוך הרב הודפס בשישה כרכים. ארבעת הכרכים הראשונים עוסקים בחלק "אורח חיים" לפי סדר השו"ע. הכרך האחרון מכיל קטעים מ"יורה דעה" וחלקים מ"חושן משפט".
חידושו המרכזי של הספר הוא שני דברים: איסוף הלכות מפוסקים ומקובלים שלא מופיעות בשולחן ערוך של הבית יוסף, והצגת הטעמים והנימוקים לכל הלכה. הבית יוסף נוהג להביא את ההלכה עצמה בלי להרחיב בטעמיה; כאן הובאו הטעמים.
הרב ערך מהדורה שנייה שנועדה לשלב פסיקת הקבלה (הלכות וקולות מנהגיים הקשורים במיסטיקה היהודית) בתוך סדר השולחן ערוך. מהמהדורה השנייה הגיעו אלינו רק ארבעת הסימנים הראשונים של חלק אורח חיים. במסורת חב"ד מסופר על שאלה כיצד לנהוג כשהקבלה וההלכה נראים סותרים, והתשובה של הרב הייתה שיש לנהוג לפי הכרעת המקובלים במצבי מחלוקת.
לקראת הכרעות ההלכה כתב הרב קטעים שנקראים "קונטרס אחרון". בקונטרס הזה הוא דן בשיטות שונות ומציין את נימוקיו להכרעה. השפה שם קצרה ולמדנית, שונה מהניסוח הפשוט יותר של שאר הספר. הקונטרס נדפס בתחתית עמודי הספר.
השולחן ערוך הרב נכתב לפי סדר סימני הטור והשולחן ערוך. בחלקי אורח חיים ויורה דעה נשמרה החלוקה המקורית, אך הרב הרחיב והוסיף סעיפים. חלק חושן משפט אינו מסודר באופן מלא לפי סדר השו"ע, והוא כולל נושאים כמו הלוואה, עדות, מכירה, גניבה ונזקי ממון.
הרב כתב גם סידור תפילה ומנהגים. במקומות שבהם יש סתירה בין פסקי הסידור לפסקי השולחן ערוך הרב, נהוג אצל חסידי חב"ד לפסוק כפי פסקי הסידור. זאת משום שהסידור נכתב מאוחר יותר ולפי מסורות נוספות.
השולחן ערוך הרב נחשב לפריצת דרך בגלל השילוב של פסקי הלכה, יסודות ונימוקים. מחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי השתמשו בו וצוטטו ממנו. בדורות הראשונים אחרי הדפסתו שימש מקור סמכות עיקרי לחסידים, אך בתקופות מסוימות רבים פסקו לפי המשנה ברורה. בשנים האחרונות ישנה השבה רחבה לשימוש בספר.
חלקי הלכות לילדים הודפסו במהדורות מנוקדות ומפוסקות, כדי להקל על תלמודי־התורה החסידיים שלימדו את הספר.
מהדורות מודרניות יצאו לאור בידי הוצאת קה"ת בין השנים ה'תשס"א, ה'תשס"ח (2001, 2008). מהדורות נוספות יצאו ב־תשנ"ג (1993) וב־תשס"ז (2007). קה"ת גם התחילו לתרגם חלקים לאנגלית מאז 2002.
באדר ראשון תשפ"ב (2022) פרסמה ספריית חב"ד אוסף כתבי יד ובתוכו נמצא כתב יד מקורי מהעת המחבר. חלקים מהכתב יד לא נדפסו מעולם. לאחר מכן הוציאה קה"ת חוברת עם סימנים אלה ופיענוחיהם.
הספר עורר כתיבה רבה: ספרי פסקי הלכה, ביאור ועיון, וקיצורים ועיבודים שנועדו להקל על הלימוד והשימוש.
"שולחן ערוך הרב" נכתב על־ידי רבי שניאור זלמן מלאדי. הוא ייסד את חסידות חב"ד. כשהיה בן עשרים ואחת קיבל הוראה לכתוב ספר הלכה חדש. ההלכה היא כללי דת ודרך להתנהג.
הספר נכתב בראשית שנות ה־1770. אחרי כן שרפה בעירו בשנת 1810 והרסה הרבה כתבי יד. רק חלקים נשתמרו בעותקים.
השולחן ערוך הרב הודפס בשישה כרכים. יש בו חלקים על החיים היומיומיים, חגים, שבת, מצוות משפטיות ועוד.
חידוש חשוב: המחבר אסף הלכות שלא היו בספרים ישנים. הוא גם הסביר מדוע פסק כך. ההסברים נקראים "טעמים".
הרב רצה מהדורה שנייה שמשלבת גם קבלת המיסטיקה היהודית. הוצאו רק כמה סימנים ממנה. בחסידות סיפרו שאם הקבלה וההלכה מסתירות זו את זו, יש לפעול לפי מנהג המקובלים.
בקצה הדפים יש קטעים קצרים שנקראים "קונטרס אחרון". שם מסביר המחבר בקיצור את סיבותיו להכרעה.
לאחר הדפסתו הספר שימש מקור חשוב לחסידים. מאוחר יותר חלק מהאנשים פסקו לפי ספרים אחרים. בשנים האחרונות חזרו להדפיס אותו במהדורות חדשות. חלקים תורגמו גם לאנגלית.
בשנת תשפ"ב נתגלו כתבי יד ישנים שגילו חלקים שלא היו ידועים קודם.
תגובות גולשים