שונית אלמוגים

שונית אלמוגים היא בית גידול ימי נפוץ בימים ובאוקיינוסים. השונית בנויה בעיקר מאלמוגים, יחד עם אצות וצמחים ימיים. סביבה חיה כמות גדולה מהחי והצומח הימי; כ־25% מהמגוון הביולוגי הימי מרוכז סביב השוניות, אף שהן תופסות רק כ־3% משטח האוקיינוסים.

הביולוגים יוג'ין והווארד אודום חקרו את מעגלי האנרגיה בשוניות. הם הראו שאצות שחיות בתוך גוף האלמוג נותנות לו רוב ההזנה. האצות מקבעות אנרגיית שמש ויוצרות סוכרים פשוטים שהאלמוגים משתמשים בהם. בתמורה האלמוגים מספקים לאצות פחמן דו-חמצני מהנשימה שלהם. משמעות הממצא היא ששוניות רבות תלויות בתהליך הפנימי הזה ולא רק בהזנה מהמים שסביבן.

אלמוגים בוני שוניות יוצרים את השלד הקשה של השונית. בנוסף יש אצות אדומות שמחזיקות את מבנה השונית בפני גלי הים. בתוך רוב האלמוגים יש זואוקסנטלות (אצות זעירות שחיות יחד עם האלמוג בסימביוזה, מערכת של תלות הדדית), והן חשובות לבניית השונית ולתזונה שלה. במקומות עמוקים מדי האצות לא יכולות לחיות בגלל חוסר אור, ולכן שם לא נוצרת שונית.

שוניות נפוצות בעומק המים העליון, בדרך כלל עד כ־70, 90 מטר. חלק מהאלמוגים הרמטיפיים (אלמוגים בוני שוניות) שייכים לסדרת ה-Scleractinia, והם נקראים לעתים "אלמוגי אבן".

השוניות הן מערכות צפופות ולחוצות תחרות. יצורים כמו ספוגים, אצות ואלמוגים אחרים נאבקים על מקום להיצמד ולהתבסס על המצע. כשדייר מת, המקום פונה ונמצא על ידי מינים חדשים.

מבנים גדולים ומוכרים כוללים את שונית המחסום הגדולה של אוסטרליה. צורת השוניות הרגילה נקראת אטול, טבעת אלמוגית סביב לגונה (בריכה פנימית של ים). איי טואמוטו הם דוגמה לריכוז גדול של אטולים.

בישראל יש שונית אלמוגים אחת במפרץ אילת. בגלל הבידוד והמליחות שם, התפתחו בה מאות מינים אנדמיים (מינים שמצויים במקום אחד בלבד), שהם כ־30% מהמינים בשונית. השונית היא הצפונית ביותר בעולם ונחשבת לאתר צלילה חשוב. בעבר גודלה הצטמצם, אך פעולות שימור השיקמו והחלו לצודד בהתחדשותה.

שוניות נפגעות ממקורות מקומיים כמו זיהום, דיג יתר, שימוש בחומרי נפץ וניתוב תעלות. יש איומים גלובליים גדולים יותר, כגון עליית טמפרטורות הים והחמצת האוקיינוס, שנגרמים מפליטות גזי חממה.

מחקר ב־2018 בארכיפלג צ'גוס הראה שחולדות על האיים הורסות אוכלוסיות עופות ימי. העופות דשנו בעבר את השונית באמצעות צואתם, ולכן חסרונם פוגע בשוניות. מחקר מ־2024 מצא שחיידק בשם Vibrio coralliilyticus, שגרם בעבר למחלות אלמוגים, הופך לפוגעני כשהמים מגיעים ל־23 מעלות צלזיוס. בטמפרטורות מעל 27 מעלות חלק מהמינים שלו עשויים להפוך קטלניים יותר.

הערכות מראות שכ־10% מהשוניות מתות וכ־60% נמצאות בסכנה.

אלמוגי Acropora (דוגמה לסוג בונה שונית)
צדפת ענק (שוכנת בשוניות)
צב ים ירוק (מבקר בשוניות ומשמש דוגמה לבעלי חיים תומכי שונית)

שונית אלמוגים היא "עיר" תחת המים. העיר בנויה בעיקר מאלמוגים. יש בה גם אצות וצמחים ימיים. הרבה דגים ושאר יצורים גרים בה.

החוקרים גילו שאצות קטנטנות שחיות בתוך האלמוג מזינות אותו. האצות נושאות אנרגיית שמש ונותנות סוכר לאלמוג. האלמוג נותן לאצות גז פחמן דו-חמצני.

אלמוגים בונים שלד קשה ששומר על השונית. זואוקסנטלות (אצות זעירות בתוך האלמוג) חשובות להאכלת האלמוג. בלי האצות לא הייתה שונית.

שוניות גדלות במים רדודים יחסית, בדרך כלל עד כמה עשורים של מטרים עמוקים. יש גם צורות מיוחדות בשם אטול, טבעת אלמוגית מסביב ללגונה, בריכה קטנה של ים.

בישראל יש שונית אחת בלבד במפרץ אילת. השונית הזו היא הצפונית ביותר בעולם. בעבר היא נפגעה, אבל היום משקמים אותה והיא מתחילה לגדול שוב.

שוניות נפגעות ממזהמים, דיג רב מדי, חפירות ומחלות. שינויי האקלים מחממים את הים ומחמירים את המצב. חולדות באיים הורסו עופות, והעופות לא יכולים יותר לדשן את השוניות. גם חיידק בשם Vibrio coralliilyticus יכול לפגוע באלמוגים כשהמים חמים. הוא מתחיל להיות בעייתי בסביבות 23 מעלות צלזיוס, ומחמיר מעל 27 מעלות.

כיום כמיליון שוניות נפגעות: כ־10% מתות וכ־60% בסכנה.

אלמוגים צבעוניים
צדפת ענק
צב ים ירוק