שונר קנדי

שונר קנדי (Lynx canadensis) הוא טורף בגודל בינוני במשפחת החתוליים. הטווח העיקרי שלו הוא ביערות הצפוניים של אמריקה הצפונית, כמעט כל קנדה, אלסקה וחלקים מצפון-ארצות הברית. בחלקים הדרומיים של הטווח הוא נדיר יותר או הושב מחדש (למשל בקולורדו).

השם המדעי הוצע כבר במאה ה-18. החוקרים דנו לאורך השנים אם להשוותו לשונרים אחרים; כיום הוא נחשב למין עצמאי, ולפעמים מזהים תת-מינים מקומיים.

אביו הקדמון של השונר הגיע מאמריקה הצפונית לפני מיליוני שנים. קבוצות שונות התפתו ובידלו זו מזו בזמן, כך שהשונר הקנדי התפתח באזורים צפוניים אחרי עידן הקרח.

מראהו כולל פרווה עבה חומה-אפרפרה, ציציות שחורות בקצות האוזניים וזנב קצר עם קצה שחור. רגליו ורגליו האחוריות ארוכות וכפות רגליו רחבות, מה שמקל עליו לנוע בשלג. הזכרים גדולים וכבדים יותר מהנקבות. אורכו כ-73, 107 ס"מ, ומשקל הבוגרים נע בדרך כלל בין 5 ל-17 ק"ג.

הוא חי בעיקר ביערות מחטניים צפופים (טייגה), שבהם קיימת גם ארנבת השלג, טרפו העיקרי. בעבר נכנס לטווחים רחבים יותר בארצות הברית; כיום יש אוכלוסיות בקטעים נפרדים, כולל אזורים שבהם נעשות פעולות שימור והחזרים.

השונר הקנדי בדרך כלל יחידאי, כלומר חי לבד, והוא שומר על טריטוריה יחסית גדולה. פעיל בעיקר בלילה ובשעות הדמדומים. הוא יכול לכסות כמה קילומטרים ביום, לשחות ולעיתים לטפס על עצים להימלט מטורפים, אך הציד עצמו נעשה על הקרקע.

גודל תחום המחייה משתנה מאוד לפי שיטה ולפי זמינות טרף. הוא נע בדרך כלל בשטחים שבהם יש מספיק שלג וטרף מתאים. כאשר זמינות הארנבות יורדת, תחומי המחייה יכולים להתרחב.

הארנבת השלג היא הטרף העיקרי, ומהווה חלק גדול מאד מהתזונה (35, 97%). כשהארנבות נדירות, השונר אוכל גם מכרסמים, ציפורים ולפעמים פרסתנים צעירים. הציד מבוסס על שמיעה וראייה טובות, היכולת להתגנב בזכות כפות רגליו הרכות והתקפה מהירה.

אוכלוסיית השונר הקנדי תלויה במחזורים של ארנבת השלג. כאשר מספר הארנבות יורד, גם מספר השונרים קטן, ולעיתים הם נודדים למרחקים גדולים.

עונת ההזדווגות קצרה, בדרך כלל במארס, אפריל. ההיריון נמשך כשישה עד תשעים יום (כחודשיים, שלושה), ובהמלטה נולדים לעיתים 1, 8 גורים, בדרך כלל סביב חמישה. הגורים נעים ועוזבים בהדרגה עד גיל כעשרה חודשים.

השונר נושא טפילים ולעיתים סובל ממחלות שיכולות להרוג קבוצות מושבות. טורפים מקומיים ותאונות דרכים גורמים גם הם לתמותה באזורים מיושבים.

השונר ניצוד לעיתים למען פרוותו. נתוני סחר משתנים לפי עשורים ולפי מחזורי אוכלוסייה, אך קנדה מהווה חלק גדול מהשוק החוקי.

האיום העיקרי הוא אובדן בית גידול עקב כריתה ובנייה. בלוחמה עם מינים אחרים קיימת תחרות מקומית. באופן כללי ה-IUCN מסווג את השונר הקנדי כמין ללא חשש עולמי, אך אוכלוסיות דרומיות ומבודדות עשויות להזדקק להגנה מקומית. נעשים ניסיונות שימור והחזר למקומות מסוימים, עם הצלחה משתנה.

המידע מתמקד במבנה גופני, התנהגות, תזונה, רבייה, טווח ואיומים, ושומר על העובדות המרכזיות מהממצא המדעי והצפיפות הגיאוגרפית.

שונר קנדי הוא חתול ברי מיוחד שמתגורר בקנדה ובאלסקה. זהו טורף, כלומר חיה שאוכלת חיות אחרות.

לשונר פרווה עבה וחומה. יש לו ציציות שחורות על האוזניים. הזנב קצר וקצהו שחור. כפות הרגל רחבות ועוזרות לו ללכת על שלג.

הוא גר ביערות צפופים וקוריים שנקראים טייגה. שם יש הרבה ארנבת השלג. ארנבת השלג היא ארנבת שמשנה צבע לפי העונה.

הוא אוכל בעיקר ארנבות השלג. כשהארנבות נדירות, הוא אוכל גם מכרסמים וציפורים.

הוא שומע ורואה טוב. הוא מתגנב בשקט ואז תופס את הטרף.

השונר חי ברוב הזמן לבד. הנקבה ממליטה באביב. בדרך כלל נולדים כ-חמישה גורים. הגורים עוזבים את האם כשהם גדלים.

אנשים צדים אותו לפעמים בגלל הפרווה. גם כריתת יערות פוגעת בו. חלק מהמקומות שומרים עליו ומחזירים אותו לאזורים בהם הוא נעלם.

השונר הקנדי הוא חיה קשוחה שיכולה לחיות בשלג. הפרווה והכפות הרחבות עוזרות לו לשרוד.