השופכן (אנגלית: Ureter) הוא צינור שמוביל את השתן מן הכליות אל שלפוחית השתן. מקור המילה הוא בלטינית "urina" שמשמעותה שתן. בגוף האדם יש בדרך כלל שני שופכנים, אחד מכל כליה.
השופכנים מתחילים מאגן הכליה ונמשכים לאורך הדופן האחורית של הבטן עד כניסתם לשלפוחית השתן. הם מזיזים את השתן בעזרת גלים פריסטלטיים, פעימות שריר שמניעות נוזלים קדימה. באדם בוגר שופכן אחד באורך ממוצע של 20, 30 סנטימטרים וקוטרו כ־3, 4 מילימטרים.
השופכן בנוי משלוש שכבות:
- רירית (Mucosa), השכבה הפנימית. היא מורכבת מאפיתל מעבר (Urothelium), סוג של תאי שטח שמאפשרים לשופכן להימתח בזמן מעבר השתן.
- שכבת שריר (Muscularis), השכבה האמצעית. היא כוללת סיבים טבעתיים ופחותהם סיבים אורכיים של שריר חלק. תנועת שריר זו יוצרת את הגלים הפריסטלטיים שמניעים את השתן.
- שכבת חיבור חיצונית (Adventitia), מספקת תמיכה מבנית ומעגנת את השופכן לרקמות מסביב.
פגיעה או הפרעות בשופכנים עלולות לפגוע בתפקוד מערכת השתן ולהשפיע על הבריאות הכללית. חשוב לזהות ליקויים אלה כדי לשמור על פעילות הכליות והאיזון הנוזלי בגוף.
ניתן להשתמש בבדיקות הדמיה שונות כדי להעריך את מבנה ותפקוד השופכנים.
השופכן הוא צינור קטן שמוביל שתן מהכליה לשלפוחית. שתן הוא נוזל שהגוף מוציא.
יש שני שופכנים, אחד מכל כליה. הם מתחילים מאגן הכליה ונכנסים לשלפוחית.
השופכן מזיז את השתן בגלי שריר שנקראים פריסטלטיקה. פריסטלטיקה היא תנועת שרירים שדוחפת נוזלים.
שופכן בוגר באורך כ־20, 30 סנטימטרים. הקוטר שלו כ־3, 4 מילימטרים.
השופכן בנוי משלוש שכבות פשוטות:
- פנים רירית שמאפשרת למקום להימתח.
- שכבת שריר שדוחפת את השתן בגלים.
- שכבה חיצונית שמחזיקה את השופכן במקום.
תקלות בשופכן יכולות לפגוע בפעילות השתן ובבריאות. צריך לבדוק את השופכן בעזרת בדיקות הדמיה אם יש חשד לבעיה.
תגובות גולשים