שור הבר

שור הבר או בקר בר, המכונה גם אורוקס, (שם מדעי: Bos primigenius). שם מדעי הוא השם המדעי בשפה הלטינית שמזהה מין בצורה מדויקת.

הוא היה זן פר קדום שנכחד. אורכו כשלושה מטרים והגובה שלו הגיע עד 1.8 מטרים. צבעו היה שחור, ולעיתים נמתח לאורך גבו פס לבן.

שור הבר התקיים ברחבי אירופה, באסיה ובאפריקה. משערים שממנו התפתחו כמה מגזעי הבקר הביתיים שאנשים מחזיקים היום.

יש לנו עדויות ארכיאו-זואולוגיות, ממצאים של עצמות ושאריות חי, שמעידות על נוכחותו בארץ ישראל עד שלהי תקופת הברזל. שרידי שור הבר נמצאו בכרמל, בעמק הירדן ובאתרים רבים באזור הים התיכון. הממצא האחרון בארץ הוא משלהי תקופת הברזל בתל חשבון שבאזור עבר הירדן.

שור הבר מופיע במסמכים ותיאורים מהעת העתיקה. בתנ"ך הוא מוזכר עד תקופת דוד המלך ומופיע גם בספרי הנביאים. במונומנטים אשוריים נראה הציד שלו בזמני השושלות הקדומות. יוליוס קיסר תיאר אותו ביער הרקינה בגרמניה.

לפי עדויות, הוא חי באירופה עד ימי הביניים. השושלת האחרונה שלו נכחדה ב-1627 בפולין.

ממשלת רוסיה ניסתה לשחזר חלק מהמראה והתפקיד האקולוגי של שור הבר. ניסו להשיבו על ידי הכלאה בין הביזון האירופי לפרה הביתית. הכלאה זו לא החזירה את המין המקורי, אבל יצרה בעלי חיים בעלי תכונות דומות.

יש דעות שונות לגבי הזיהוי של שור הבר במקרא. חלק מהחוקרים טוענים שהוא זהה ל"תאו" המקראי. אחרים משייכים אותו ל"ראם" או למונחים חז"ליים שונים. הוויכוח נמשך, כי המונחים העתיקים אינם תמיד חד-משמעיים.

שור הבר נקרא גם אורוקס. השם המדעי שלו הוא Bos primigenius. שם מדעי זהו השם הלועזי של המין.

זהו פר גדול ודומם שחי ביערות ובמישורים. אורכו היה כשלושה מטרים. גובהו הגיע עד 1.8 מטרים. צבעו בדרך כלל שחור. לעיתים היה פס לבן לאורך הגב.

הוא חי באירופה, באסיה ובאפריקה. מאמינים שממנו התפתחו פרות הבית שאנו מכירים היום.

שרידים של שור הבר נמצאו בארץ ישראל. גילו עד שלהי תקופת הברזל. הממצאים נמצאו בכרמל ובעמק הירדן.

בזמן העתיק צדו אותו והדמויות שלו צוירו במערות. הוא מוזכר גם בתנ"ך ובכתבים ישנים.

שור הבר נכחד לחלוטין ב-1627 בפולין. מאוחר יותר ניסו ברוסיה לשחזר מראה דומה על ידי הכלאה של ביזון עם פרות. זה לא החזיר את המין המקורי.

חוקרים מדברים אם שור הבר הוא אותו חיה שמכונה בתנ"ך "תאו" או "ראם". אין ודאות מלאה.