שושלת בגרטיוני

שושלת בגרטיוני הייתה שושלת מלוכה בגאורגיה. שושלת (ממשפחה של שליטים) זו שלטה מהימי הביניים עד תחילת המאה ה-19. היא נחשבת לאחת משושלות המלוכה הנוצריות העתיקות בעולם.
רשומות גאורגיות קדומות טענו שמוצאם מבית דוד המלך, והזכירו בריחים שברחו מארץ ישראל במאה ה-6. חוקרים מודרניים ספקנים ורואים קשר לשושלת הארמנית הבגרטונידית (Bagratuni). לפי גרסה מקובלת כיום, ענף ארמני בשם אַדַארנַאסֶה הצליח להתבסס בכארתלי בסוף המאה ה-8.
הבגרטיונים עלו לבמה בתקופה של קריסת המונרכיה הגאורגית העתיקה. הם ביססו את שלטונם באזורים טאו-קלארג'תי ובכארתלי, וקיבלו תארים ביזנטיים כמו "קורופלאטס" (תואר ממלכתי ביזנטי).
במאה ה-11, 13 גאורגיה התאחדה ושגשגה. דוד הבנאי (1089, 1125) כבש מחדש את טביליסי והרחיב את הממלכה. תקופת מלכותה של תמר המלכה (1184, 1213) נחשבת לתור הזהב התרבותי והפוליטי.
פלישות ח'ווארזם והמונגולים במאה ה-13 פגעו קשות בממלכה. במאה ה-15 האיחוד התפרק, וגאורגיה הפכה לשלוש ממלכות נפרדות: כארתלי, קאחתי ואימרתי. במשך מאות שנים השלטון הגאורגי נותר בין לחצים של האימפריות הסמוכות.
בשנת 1744 הוענקו כסי שלטון לארקלה ותאימורז. ארקלה השני איחד חלקים במזרח גאורגיה בסוף המאה ה-18. ב-1783 חתם על חוזה גאורגייבסק עם רוסיה, אך הצאר הרוסי הפר את המערכת. בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 רוסיה סיפחה את ממלכות הבגרטיונים באופן מדיני ומדיני-צבאי (התהליכים כוללים את ההכרזות של 1799, 1801 והדחת שליטים ב-1804, 1810).
לאחר הסיפוח רבים מבני השושלת חיו באצולה הרוסית. דמויות בולטות כללו גנרלים כמו פיוטר ורומן בגרטיוני, שתמכו גם באמנות ובתרבות.
הצבא האדום כבש את טביליסי ב-1921. רבים מבני המשפחה עזבו לגולה. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 חזרו חלק מן הצאצאים לגאורגיה. ענף מוחראני (Mukhrani) נחשב לענף משפחתי בכיר, וחלק מבניו חזרו וקיבלו הכרה רשמית בשנים האחרונות.
ענף מוחראני היה ענף בולט של הבגרטיונים. הם שמרו מעמד עד לסיפוח הרוסי ב-1801. במאה ה-20 הובילו בני הענף יוזמות בגלות, ובשנות ה-90 חלקם החזירו עצמות אבותיהם לקתדרלת סווטיצחובלי וטענו לזכויות משפחתיות בגאורגיה.

בגרטיוני הייתה משפחת מלכים בגאורגיה. הם שלטו מימי הביניים עד תחילת המאה ה-19.
יש שתי גרסאות למוצאם. מסורת אחת אומרת שהם הגיעו מבית דוד בממלכת ישראל. חוקרים אחרים חושבים שהם קשורים למשפחה ארמנית בשם בגרטוני.
המשפחה התחזקה אחרי תקופות קשות. הם שלטו באזורים שנקראים טאו וקלארג'תי.
במאה ה-11, 13 גאורגיה הייתה חזקה ויפה. דוד הבנאי כבש את טביליסי. המלכה תמר הנהיגה תקופה מוצלחת ויצרוּתית.
מאוחר יותר הגיעו אויבים מכל מיני מקומות. הממלכה התפצלה לשלוש מדינות קטנות: כארתלי, קאחתי ואימרתי.
במאה ה-18 ארקלה השני איחד חלקים במזרח גאורגיה. ב-1783 הוא חתם על הסכם עם רוסיה. בתחילת המאה ה-19 רוסיה לקחה את השליטה על הממלכות.
חלק מבני המשפחה הפכו לאצילים ברוסיה. כמה מהם היו גנרלים ותמכו באמנות.
ב-1921 רבים עזבו אחרי כיבוש סובייטי. מאז שנות ה-90 כמה משפחות חזרו לגאורגיה והציבו שוב את שורשיהן.
ענף מוחראני הוא קבוצה חשובה של הבגרטיונים. הם שבו מן הגולה והמשיכו להופיע בחיי המדינה.