שחייה

שחייה היא התקדמות במים או ציפה על פני המים בעזרת הגפיים ותנועת הגוף. צלילה (שחייה מתחת לפני המים) שונה מציפה, שבה הגוף חלקית או כל הזמן על פני המים. מי שעוסק בכך כספורט, מקצוע או תחביב נקרא שחיין. השחייה מפעילה רוב שרירי הגוף ומשפרת סיבולת לב-ריאה וקיבולת ריאות.
יש עדויות לשחייה כבר בעבר הרחוק. ציורי מערות בני כ-7,000 שנה מעידים על כך. תיעוד כתוב קיים מאז כ-2,000 לפני הספירה, והמוטיבים מופיעים באפוסים עתיקים ובכתבים דתיים חשובים. בשנת 1538 יצאה לאור ספרות מקצועית על השחייה, ובשלהי המאה ה-17 פורסם ספר שתרם לפופולריות של סגנון החזה. במאה ה-19 החלו תחרויות מאורגנות באירופה. ב-1875 מת'יו ווב חצה את תעלת למאנש בשחייה, לאחר 21 שעות ו־45 דקות, והאירוע זכה לתשומת לב ציבורית רבה. שחייה היתה ענף אולימפי כבר ב-1896. בתחילת המאה ה-20 הוכנס סגנון החתירה (החופשי/חתירה), וב־1908 הוקמה פדרציה בינלאומית לשחייה. סגנון הפרפר התפתח בשנות ה-30 והוכר רשמית ב-1952.
שחייה משמשת לפנאי, אימון ושיקום. המים תומכים בגוף כי צפיפות הגוף דומה לזו של המים, ולכן הפעילות מפעילה פחות לחץ על מפרקים ועצמות. לכן משתמשים בשחייה בשיקום פציעות ובטיפול בנכים. בדרך כלל שחייה היא פעילות אירובית, כלומר דורשת אספקת חמצן רציפה לשרירים. במשחי מרוץ קצרים יש גם מאמץ אנאירובי, כלומר מאמצים קצרים ועזים ללא חמצן מספק.
בכמה מקצועות השחייה היא מיומנות חשובה. דוגמה: צוללנים, דייגים עם רובה דיג, מצילים, ביולוגים ימיים, לוחמים ימי יחידת קומנדו ומדריכים ומאמני שחייה.
בשחייה התחרותית מקובלים ארבעה סגנונות עיקריים: חופשי (חתירה), חזה, גב ופרפר. יש גם משחי מעורב, שבהם משלבים את כל הסגנונות, ומשחי שליחים שבהם קבוצה שוחה תורן. משחים מוגדרים לפי מרחק, סגנון, מין ולעיתים גיל. יש הבדל בין משחים בבריכה ובמשחי מים פתוחים. שחיינים תחרותיים בדרך כלל מתמחים במרחקים קצרים, בינוניים או ארוכים, או במים פתוחים.
מקורות יהודיים מדגישים חובת האב ללמד את בנו לשחות. נזכר שמנהג זה חשוב בחינוך ובהכנה לחיים.

שחייה היא תנועה במים. צלילה היא שחייה מתחת למים. ציפה היא שהגוף נשאר על המים. שחיין הוא מי שלומד או שוחה בשביל כיף או ספורט. שחייה מחזקת את השרירים ועוזרת ללב ולריאות.
אנשים שחו כבר לפני אלפי שנים. נמצאו ציורים בני כ-7,000 שנה. יש כתבים על שחייה כבר מאז 2,000 לפני הספירה. במאה ה-19 התחילו תחרויות שחייה. ב-1875 מת'יו ווב חצה את תעלת למאנש בשחייה במשך הרבה שעות. בשחייה יש תחרויות באולימפיאדה מאז 1896.
המים תומכים בגוף ולכן פחות כואב למפרקים. לכן שחייה טובה לשיקום אחרי פציעות. ברוב השחייה צריך חמצן ברצף, וזה משפר סיבולת.
יש ארבע סגנונות עיקריים: חופשי (חתירה), חזה, גב ופרפר. יש גם מעורב, שמשלבים את כולם, ויש שליחים שצוות שוחה ביחד. יש מרחקים קצרים ובינוניים וארוכים.
כתובים שמקובל והכרחי שהאב ילמד את בנו לשחות.