שימפנזה מצוי

תפוצת תת-המינים של השימפנזה המצוי: (1) Pan troglodytes verus; (2) Pan troglodytes ellioti; (3) Pan troglodytes troglodytes; (4) Pan troglodytes schweinfurthii.

שימפנזה מצוי (שם מדעי: Pan troglodytes) הוא אחד משני מיני השימפנזה, לצד הבונובו. מינים אלה הם הקרובים ביותר לאדם מבחינה גנטית, וזה מסביר את העניין בהם.

השימפנזה שייך לסוג Pan. עד היום הוגדרו ארבעה תת-מינים בעיקר לפי אזורי תפוצה שונים במערב, מרכז ומזרח אפריקה. ההבדלים החיצוניים ביניהם קטנים, אך שימוש בתתי-המינים עוזר בתכניות שימור.

השימפנזה הוא פרימט חסר זנב. זרועותיו ארוכות וחזקות יותר משל האדם, והוא הולך בדרך כלל על ארבע בשיטת "הליכת פרקים" (הליכה על פרקי אצבעות הידיים). משקלו של זכר בוגר נע בדרך כלל בין 40, 60 ק"ג, והנקבות קטנות יותר.

פרוותו כהה, פניו חשופות ולעיניו גוון חום. לשיניים מבנה דומה לזה של האדם, אך ניבים בולטים יותר אצל זכרים. הגורים נולדים עם פרווה בהירה שמכהה בהמשך.

הטווח הטבעי של המין הוא ביער הגשם הטרופי במרכז אפריקה, כולל אזורים בסנגל, גבון וקונגו ועד טנזניה. הם מטפסים על עצים ומבלים גם על הקרקע. שימפנזים בונים קנים על עצים לשינה כל לילה.

הם אוכלי-כול: רבים מהמאכל מתבסס על פירות, אך הם גם לוכדים חרקים, דבש ויונקים קטנים. ציד מסודר בקבוצות תועד אצל חלק מהתת-מינים.

שימפנזים חיים בקבוצות חברתיות גדולות של 20, 80 פרטים. הלהקה יכולה להיפצל לקבוצות קטנות יותר לחיפוש מזון. בחברת הלהקה יש מדרג חברתי, כאשר זכרים בוגרים מובילים לעיתים את הקבוצה.

המדרג נשמר באמצעות תצוגות ראווה, קשרים חברתיים ופעולות פיוס. טיפוח הפרווה (grooming) חשוב לחיזוק קשרים ולפתרון מתחים.

קבוצות זכרים מבצעות פטרולים להגנה על הנחלה. במקרים מסוימים פשיטות עלולות להסתיים בפציעות ואף בהרג, ותועדו מערכות אלימות בין להקות.

שימפנזים משתמשים במגוון מחוות, הבעות פנים וקולות לתקשורת. הם ידועים בשימוש בכלים: מקלות לשליית טרמיטים ואבנים לפיצוח אגוזים. כישורים אלה נלמדים בחיקוי ויוצרים "תרבויות" ייחודיות בקהילות שונות.

שימפנזים בשבייה למדו שפת סימנים ופיתחו תקשורת סמלית פשוטה. הם גם מפגינים זיכרון חזותי חזק, יכולת לפתור בעיות והתנהגות אסטרטגית במשחקים ניסיוניים.

כמה שימפנזים מזהים את עצמם במראה, יכולת המצביעה על מודעות עצמית. ניסויים מצביעים על יכולת להניח כוונות וידע לאחרים, אך היכולת לזהות אמונות שאינן כמו שלהם מוגבלת.

ההריון נמשך כ-8 חודשים. בדרך-כלל נולד גור יחיד שהאם מטפלת בו שנים רבות. גורי שימפנזה נשארים עם האם עד גיל הנעורים, ולימוד החוקים החברתיים ויכולות הציד נעשה באמצעות צפייה בחברים בוגרים.

מחקרים גנטיים הראו שהמגוון בתוך השימפנזים גדול יותר מהמגוון בין בני-אדם כיום. מיון מולקולרי מצביע על התפלגות תת-המינים לפני מאות אלפי שנים. השימפנזה והבונובו התפצלו ככל הנראה לפני כ-1, 2 מיליון שנים.

השימפנזים שימשו במחקרים מדעיים ובניסויים רפואיים בשל קרבתם הגנטית לאדם. בשנים האחרונות זרם הזהירות והרגולציה גברו, ומספרם במכוני מחקר פחת באזורים רבים.

השימפנזה מוגדר בסכנת הכחדה (EN). האוכלוסייה נאמדת ב-100, 200 אלף פרטים. האיומים העיקריים הם ציד בלתי-חוקי, אובדן בית הגידול ובמחלות הנגרמות במגע עם בני-אדם.

מגפות אנושיות עלולות להשמיד קהילות שלמות. בירוא יערות ופיתוח חקלאי מפזרים את בתי הגידול ומגבילים את התנועה בין אוכלוסיות.

שימפנזים בוגרים חזקים ועלולים לתקוף בני-אדם במקרים מסוימים. כאמצעי זהירות יש להימנע ממגע ישיר עם חיות בר. בשבייה נדרשת זהירות מיוחדת, והם עלולים להפוך מסוכנים כשהם מתבגרים.

שימפנזים מופיעים לעתים קרובות בתרבות ובקולנוע. שימוש בגורים למופעים מעורר ביקורת, בעיקר בגלל מקור חלקם מסחר בלתי-חוקי והקושי להמשיך ולטפל בהם כשהם מתבגרים.

תפוצת תת-המינים: Pan troglodytes verus, ellioti, troglodytes, schweinfurthii.

השימפנזה המצוי הוא קוף גדול מהיער. השם המדעי שלו הוא Pan troglodytes.
הוא קרוב מאוד לאדם מבחינה גנטית.

הוא גר ביערות הגשם החמים והלחשים של מרכז אפריקה. הוא מטפס על עצים וגם הולך על הקרקע.

יש לו פרווה כהה ופנים חשופות. הזרועות ארוכות מאוד. הגורים נולדים בפרווה בהירה.

השימפנזה אוכל בעיקר פירות. גם לוכד חרקים ודגים טרמיטים במקל.
(טרמיטים הם חרקים שחיים בערימות).

הוא חי בלהקות גדולות של 20, 80 פרטים. חברים מסרקים זה את זה כדי להתקרב.

השימפנזים משתמשים במקלות לפתיחת נמלים ובאבנים לפיצוח אגוזים. הם לומדים זאת מחברים.
זה מוסיף "מנהגים" שונים לכל קבוצה.

האם מטפלת בגור הרבה שנים. הגור נישא על בטנה ועם הזמן רוכב על גבה.

יש פחות שימפנזים בטבע היום. הם מסכנים מציד ובירוא יערות. מחלות מבני-אדם גם מזיקות להם.
שמירה על יערות ועצירת הציד חשובות להגן עליהם.

שימפנזים חכמים. הם מזהים את עצמם במראה. הם יכולים להשתמש בכלים ולפתור בעיות.
הם גם דומים לנו בהרבה דברים חברתיים, ולכן חשוב לשמור עליהם.