נשים שירתו בכוחות היהודיים עוד לפני מדינת ישראל. בארגונים כמו "השומר" ו"ההגנה" נשים מילאו תפקידי עזר ובהמשך גם לחימה. בפלמ"ח הגיעו נשים לעתים לכ־שליש מכוח הלחימה.
במלחמת העולם השנייה התגייסו כ־4,000 נשים מארץ־ישראל לשירות תומך בצבא הבריטי. חלק מהן, כמו חנה סנש, ביצעו גם משימות מודיעין.
בתחילת מלחמת העצמאות נשים לחמו בתפקידים שונים. כשצורף צה"ל, הוקם חיל הנשים ב-1948. בתחילה נקבע שהחיל יעסוק בהגנת יישובים, בתפקידים מקצועיים ומנהלתיים, אך לא בתפקידי לחימה. בשנת 1955 נרשמה העלאת סף כשצנחניות מטעם צה"ל עברו קורס צניחה.
החל משנות ה־70 נפתחים לפניהן עוד תפקידי הדרכה ופקוד. בשנות ה־80 נפתחו תפקידי הדרכה בלחימה, תפקידי פיקוד מסוימים ותפקידים טכניים.
בג"ץ קבע ב־1995 כי יש לאפשר לנשים להתנדב לקורס טיס כמו לגברים. החלטה זו הובילה להרחבת ההזדמנויות לנשים בצה"ל. ב־2000 נכנס לתוקף תיקון בחוק שירות ביטחון שקבע שכל התפקידים פתוחים לנשים, אלא אם מהותו של התפקיד מונעת זאת. בעקבות זאת נפתחו תפקידי לחימה נוספים לנשים, אם כי חלק מתפקידי החי"ר והשריון נותרו סגורים בתחילה.
בנובמבר 1997 החל פירוק חיל הנשים ומאוחר יותר הוקמה יוהל"ם (יחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר). הוחלט לאחד הכשרות של נשים וגברים לתפקידים זהים. פקודת השירות המשותף (2016, מעודכנת 2018) הגדירה כללים לשילוב תוך שמירה על הווי דתי ושירות מכל חלקי החברה.
מתקופת שנות ה־2000 נשים החלו לתפוס תפקידי פיקוד בכירים. נכון ל־2023 כ־90% מהתפקידים בצה"ל פתוחים לנשים, והן מהוות כ־20% מהכוח הלוחם.
במלחמה של 2023 השתתפו מפקדות ולוחמות בלחימה פעילה. צוותי טנקים שכללו חיילות מהגדוד הקרקל לחמו מספר שעות רצופות. זו הייתה הפעם הראשונה מאז קום המדינה שנשים לחמו בתוך רצועת עזה כתפקיד פעיל בצה"ל.
קורס הטיס נפתח לנשים מחדש בעקבות בג"ץ אליס מילר. מאז סיימו את הקורס עשרות נשים, כולל טייסות קרבנווטות ומכוננות. גם בקורס חובלים (היות קצינות ים) נרשמה השתלבות הדרגתית: משנות ה־2000 נכנסו צוערות, חלק מהן סיימו כמצטיינות וקודמו בתפקידי פיקוד בים.
בשנים האחרונות נפתחו ניסויים ושילובים ביחידות מיוחדות ובחיל השריון. פיילוטים הוכיחו פוטנציאל לשילוב נשים, וב-2020 הוקמה פלוגת שריון בליווי חיל הגנת הגבולות. לוחמות מהפלוגה השתתפו בעת הקרבות במלחמת חרבות ברזל.
מחקרים של חיל הרפואה מ־2000, 2015 מצאו הבדלים פיזיולוגיים והבדלים בשיעורי פציעות בין נשים וגברים. נשים נפצעות בתדירות גבוהה יותר בחלק מההכשרות. המסקנות המליצו על התאמת סרגלי מאמץ ובדיקות רפואיות נוספות כנגד פציעות.
חוק שירות ביטחון (1949) קבע גיוס נשים בחובה, אך עם הבדלים באורך שירות ופטורים דתיים. נשים דתיות, דרוזיות, בדואיות וחרדיות מצויות במצבים שונים של הסתגלות לשירות: חלקן מתגייסות, חלקן משרתות במסגרת לאומית, וחלק מגיעות כעובדות אזרחיות ביחידות טכנולוגיות. יש תוכניות ייעודיות לקידום גיוס בנות דתיות.
לאורך השנים מונו נשים לתפקידי ניהול בכירים. ב־2011 מונתה אורנה ברביבאי לאלוף, ובהמשך הוסיפו לכהן נשים בדרגות בכירות. מספר הקצינות בדרגת אלוף-משנה ודרגות גבוהות גדל בעשור האחרון.
יש תמיכה ציבורית בארגונים כמו שדולת הנשים לשילוב נשים בלחימה. יש מי שמתנגד, בעיקר מטעמים חברתיים-דתיים או טיעונים מקצועיים על יכולת יחידה מעורבת. מחקרים בינלאומיים נותנים תוצאות מעורבות בנוגע ליעילות יחידות מעורבות.
נשים לחמו ועבדו בצוותי הגנה עוד לפני מדינת ישראל. בפלמ"ח היו נשים בקרב הלוחמים.
ב־1948 הוקם חיל הנשים. תחילה נשים לא שירתו בתפקידי לחימה רבים.
ב־1995 בית המשפט אמר שנשים יכולות להתנדב לקורס טיס. אחרי זה נפתחו עוד תפקידים לנשים. ב־2000 החוק שינה את הכללים - ברוב התפקידים נשים יכולות לשרת.
נכון ל־2023 רוב התפקידים בצה"ל פתוחים לנשים. יש נשים בקורסי טיס, בחיל הים וביחידות קרביות. חלק מהנשים משרתות גם במילואים (שירות אחרי הסדיר).
בשנים האחרונות נשים לחמו והגנו על המדינה במסגרת יחידות כמו גדוד קרקל וצוותי טנקים. הן השתתפו בפעולות בשטח.
רופאים בודקים את המועמדות ללחימה. יש הבדלים פיזיים בין נשים לגברים. כדי להגן על החיילות, מתקיימת הכשרה מותאמת ובדיקות רפואיות.
יש מסלולים המותאמים לנשים דתיות. גם נשים דרוזיות ובדואיות התגייסו בדרכים שונות. יש פרויקטים לעזור לנשים חרדיות לעבוד ביחידות טכנולוגיות.
נשים משרתות בצבא בתפקידים רבים. חלקן לוחמות, חלקן מפקדות, וחלקן עובדות טכניות. השירות משתנה עם הזמן, ויש שיח ציבורי על אימון ושילוב.
תגובות גולשים