שכם

שכם (בערבית: נאבלוס) היא בירת נפת שכם ברשות הפלסטינית. העיר היא מרכז תרבות, מסחר ושירותים לאזור. אוכלוסייתה מונה בהערכה עכשווית כ־150, 170 אלף תושבים, כשברבעים סמוכים קיימים מחנות פליטים גדולים כגון בלאטה.

שכם שוכנת בלב השומרון, בעמק צר בין הר גריזים להר עיבל. היא נמצאת על צומת דרכים חשוב שמקשר בין מישור החוף לבקעת הירדן וליהודה (כבישים 55, 57 ו‑60). בעיר יש מעיינות ועמקים חקלאיים מסביב, שעדיין מספקים שמן זית ומוצרים חקלאיים.

האתר הקדום של שכם מזוהה עם תל בלאטה. תל (גבעה מלאכותית שנוצרה משכבות יישוב) הוקם כבר בתקופה הכלקוליתית והשתמר באלפי שנים הבאות. בעיר ובאזור נמצאו ממצאים מתקופות הברונזה והברזל. בשנים קדומות הייתה שכם מרכז עירוני חזק ששלט באזורים סמוכים, ונזכרת גם בכתבים מצריים עתיקים.

בשכם מתרחשים סיפורים מקראיים חשובים: אברהם הגיע אליה, יעקב קנה שם חלקת אדמה, וסיפורי יוסף וקניית הקרקע מופיעים בהקשר זה. בה עתידו להתרחש מעמד הר גריזים והר עיבל עם כניסת בני ישראל לארץ. שכם הוזכרה גם כעיר לווים ובשלב מסוים הייתה מרכז פוליטי באזור בתקופת המלוכה בארץ־ישראל.

מאוחר יותר, אחרי חורבן העיר, הקימו הרומאים ב־72 לספירה את העיר ניאפוליס ("העיר החדשה"), שממנה נגזר השם הערבי נאבלוס. בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית הפכה שכם לעיר נרחבת ונוצרו בה מוסדות נוצריים. בתקופות אלה התפתחו גם מתחים בין הקהילות השומרוניות, הנוצריות והאחרות.

במאה ה‑7 נכבשה הארץ בידי הערבים, ושכם המשיכה להתקיים עם אוכלוסייה מעורבת. הצלבנים, האיובים והממלוכים ראו את העיר כחלק ממאבקי שליטה באזור. בתקופות הממלוכיות והעות'מאניות העיר התפרסמה בייצור ושיווק שמן זית וסבון.

בתקופת השלטון העות'מאני שכם הייתה מושב סנג'ק (מחוז קטן). במאה ה‑19 צמחו בה משפחות מקומיות בעלות השפעה, והעיר הייתה מרכז סחר ותעשייה קטנה. ברעידות אדמה ובשינויים פוליטיים בוצעו שינויים במבנה העיר.

בתקופת המנדט הבריטי החלה התרחבות עירונית. אחרי 1948 הכנסו לשכם פליטים וכמה מחנות הפכו לחלק מהמטרופולין. לאחר 1967 העיר הייתה תחת שלטון ישראל עד להסכמי אוסלו, ולאחר מכן הועברה לשליטה פלסטינית כ"שטח A" (שליטה אזרחית וביטחונית פלסטינית), מלבד איזורים ספציפיים. בשנת 1977 הפכה מכללת א־נג'אח לאוניברסיטה מקומית חשובה.

כיום רוב התושבים מוסלמים. יש קהילות שומרוניות קטנות, וכמה משפחות נוצריות. בעבר התקיימה גם קהילה יהודית קטנה, אך היא נעלמה בהדרגה. חלק מהשמות המשפחתיים בעיר מזכירים את העבר השומרוני של חלק מהתושבים.

שכם היא עיר עתיקה עם שכבות היסטוריות רבות. היא נמצאת במרכז גאוגרפי חשוב, ידועה בגידול זיתים ובתפקיד אזורי מרכזי מאז העת העתיקה ועד היום.

שכם, שנקראת גם נאבלוס, היא עיר גדולה בשומרון.
היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
יש לה כ־150, 170 אלף תושבים.

העיר יושבת בין שני הרים: הר גריזים והר עיבל.
סביב לה יש נחליים ומעיינות שמעלים צמחים ועצי זית.
זה מקום חשוב לדרך בין הירושלים למרחקים אחרים.

האתר העתיק של שכם נקרא תל בלאטה. תל הוא גבעה שנבנתה מעל שכבות של בתים ישנים.
אנשים גרו כאן כבר לפני אלפי שנים.
בכתבים עתיקים שמה מופיע כבר כהיסטוריה ישנה.

בשכם מסופרים סיפורים על אברהם, יעקב ויוסף.
העיר קשורה גם למעמד על הר גריזים והר עיבל.
אלו סיפורים שחשובים למי שמאמין בהם.

לאורך ההיסטוריה שלטו בשכם אנשים שונים: ערבים, צלבנים, טורקים ועוד.
העיר ייצאה שמן זית וסבון ובה היו שווקים גדולים.
במאה ה־20 העיר גדלה והוקמו שכונות חדשות.

יש בעיר אוניברסיטה בשם א־נג'אח.
מרבית התושבים כיום מוסלמים. יש גם שומרונים ונוצרים.
בקרבת העיר נמצאים מחנות פליטים, כמו בלאטה.

שכם היא עיר עתיקה ומעניינת עם היסטוריה ארוכה.