שכר עידוד

שכר עידוד (פרמיה) הוא תוספת שכר שמקבלים עובדים שתפוקת עבודתם גבוהה מהמכסות שנקבעו. מכסות = היעדים שהחברה קובעת לכל עובד. הפרמיה נועדה להניע עובדים, להגדיל תפוקות ולגרום לבצע משימות מעבר ליעדים. החברה משלמת את הפרמיה בנוסף לשכר הבסיסי כשמגיעים להישגים.

הנחת היסוד היא שעובד רוצה להגדיל את שכרו. יחד עם זאת, התנהגות העובד מושפעת גם ממערכות יחסים במקום העבודה, כמו יחס הממונים והחברים.

מקובל לקבוע סולמות לתשלום הפרמיה. התשלום מתבצע לפרקים, לפי החלטת ההנהלה. גובה הפרמיה נקבע לפי יעדי תפוקה שהחברה קובעת לטווח זמן ידוע לעובדים. אי-תשלום פרמיה לעובד שלא עמד ביעד עלול להשפיע על מעמדו, על תפוקתו ולפגוע במוטיבציה שלו.

שכר העידוד יוצר מטרה משותפת לעובדים ולמנהלים ועוזר לקדם ביצועים שבהם החברה מתעניינת.


גובה הפרמיה מחושב לפי יעילות העובד. זמן מוקצב הוא זמן היצור ליחידה כפול כמות היצור. זמן מושקע הוא הזמן שהעובד השקיע בפועל בעבודה, ביחידות זמן מתאימות. היעילות (E) נמדדת כיחס בין הזמן המוקצב לזמן המושקע. על בסיס היעילות מחשבים את שיעור הפרמיה.

יש הבדלים בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי באופן מתן הפרמיה ובקריטריונים לקביעתה.

שכר עידוד (פרמיה) הוא תוספת שכר. נותנים אותה למי שעובד יותר מהמטרה. מכסות = המטרות שקבעו לעובד. הפרמיה נותנת מוטיבציה, זו דרך לעודד עבודה טובה.

חברות מחלקות פרמיות לפי סולמות. משלמים בזמן ידוע ושומרים שהעובד יודע מה היעד. אם עובד לא מקבל פרמיה כי לא עמד במטרה, הוא עלול להרגיש פחות מוערך.

שכר העידוד עוזר לעובדים ולמנהלים לעבוד לקראת מטרה משותפת.


למחשבון הפרמיה בודקים את היעילות. יעילות = מה שהיה אמור לקחת זמן לעומת הזמן שעבדו בפועל. אם עובדים מהר יותר וביעילות, הפרמיה יכולה להיות גדולה יותר.

במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי נהוגים כללים שונים בנתינת פרמיות.