שכרות (גילופין) היא מצב שבו אדם נמצא בהשפעת אלכוהול. בדרך כלל ההשפעות מתחילות כעשרים דקות אחרי השתייה. כמה אלכוהול יש צורך כדי להרגיש זאת תלוי בגורמים אישיים, כמו משקל, מה אכלו, ומהרגלי השתייה.
רמת האלכוהול בדם (BAC, ריכוז אתנול בדם) קובעת את חומרת ההשפעה. עלייה ב-BAC מורידה שליטה עצמית ותגובה. אנשים שמורגלים לשתות לעתים קרובות יכולים לסבול רמות גבוהות יותר מבלי להרגיש אותן.
שילוב של אלכוהול עם עייפות מחזק את ההשפעה. זמן, כמות, מצב בריאותי והרגלי השתייה משפיעים כולם על העוצמה והמשך ההשפעה.
0.1%: שינוי במצב הרוח ובביטחון העצמי. ריכוז ירוד וזמן תגובה ארוך.
0.2%: מעצורים נפשיים נחלשים. דיבור חופשי יותר, קואורדינציה וראייה עלולים להיפגע. יכול להופיע כבדות ועייפות.
0.3%: קושי לעמוד יציב, סחרחורת, בחילות ולעיתים הקאות. הביטוי והתפיסה נפגעים.
0.4%: אפטיה וחוסר תגובה. משלב זה יש סיכון לחיים.
0.5%: לרוב מוביל לחוסר הכרה, ירידה בחום הגוף, ואיבוד שליטה על סוגרים.
0.6% ומעלה: סכנת חיים מיידית.
הערה: הערכים אינם מדויקים לכולם. משתתפים רגילים עלולים לסבול פחות מהשפעות בהרמות גבוהות יותר.
שתייה מרובה עלולה לגרום לחמרמורת (הנגאובר). זו תוצאה של התייבשות ותיאוריה של הגוף למסטרות האלכוהול. התסמינים כוללים כאב ראש, עייפות, קושי בריכוז, רגישות לאור ולרעש ונדודי שינה.
שכרות מפחיתה שיקול דעת ועשויה להוביל לסכנות בריאותיות ובטיחותיות. רמות גבוהות עלולות להיות קטלניות.
בסיפורי המקרא מופיעות דוגמאות לשכרות, כגון נח ששתה יין ונרדם. בסיפורים אחרים ניצלו אנשים את השכרות כדי לגרום למעשׂה מסוים.
נביאים כמו ישעיהו ועמוס מבקרים את מי שמשתתפים בשיכרות כפולחן שגורם לחטאים ולחוסר מוסר.
יין נחוץ בטקסים כמו קידוש ונישואים. עם זאת הפוסקים אוסרים בדרך כלל לשתות לשכרה. בפורים יש אפשרות להרבות בשתייה; התלמוד משאיר מקום להתבשם בפורים, אך הפוסקים דנים מה בדיוק מותר.
לגבי תפילה: שיקול מרכזי הוא "האם יכול השיכור לדבר לפני מלך", כלומר האם הוא מסוגל להתאפס כדי לדבר כראוי. אם לא, יש המנעים ממנו להתפלל.
במשפט הפלילי השכרות יכולה לשמש כהגנה רק במצבים מיוחדים, בעיקר אם האדם שיכור שלא מדעתו. בדרך כלל שכרות מחמירה את מצב הנאשם. בתי המשפט נחלקים בדעתם לגבי השפעתה על העונש.
שכרות היא מצב אחרי שתיית הרבה אלכוהול. זה קורה כעשרים דקות אחרי שמתחילים לשתות.
כמות גדולה של אלכוהול פוגעת בתנועה ובריכוז. עוד שתייה הופכת את המצב לגרוע יותר.
אם יש הרבה אלכוהול בדם, אפשר להרגיש:
- בלבול וקושי לעמוד.
- סחרחורת ובחילה.
- מצב מסוכן שאפשר להתעלף ממנו.
לפעמים אחרי שתייה מרובה יש "חמרמורת". זה אומר כאב ראש, עייפות וקושי לישון. זה קורה כי הגוף התייבש.
בספרים עתיקים כמו בתנ"ך יש סיפורים על אנשים ששתו ונטו לשתות יתר על המידה. דוגמה קצרה היא נח שהתשתה יין ונרדם.
יין שותים בחגים ובטקסים. הרבנים אומרים לא לשתות עד השכרה ברוב הימים. רק בפורים אומרים שאפשר לשתות יותר, אבל גם שם יש דעות שונות.
שתייה מופרזת מסוכנת לבריאות ולחיים. בבתי משפט מדברים על השתכרות כשיש פשע, אבל בדרך כלל שכרות לא מצילה מאחריות.
תגובות גולשים