לֶתֶת (באנגלית: malt, מַאלְט) הוא השם לגרעיני דגן, בדרך כלל שעורה, שעברו הנבטה וייבוש שנקרא הלתתה.
הלתת משמש למגוון מזונות ומשקאות, למשל אלכוהול, לחם, חומץ וכמה ממתקים.
בתחילת ההלתתה נותנים לגרעינים לנבוט. בזמן הנביטה נוצרים אנזימים (אנזימים, חלבונים שמזרזים פירוק של חומרים) בתוך הגרעין. אנזימים אלה מפרקים את מאגרי האנרגיה של הגרעין, בעיקר את העמילן.
פירוק העמילן נעשה בשני שלבים: קודם נפרקת דופן תאי העמילן, ואז מפורק העמילן עצמו לסוכרים.
לפני שהעמילן מפורק לגמרי, עוצרים את הנביטה בחימום לטמפרטורה של כ־38°C עד 49°C. החימום עוצר את גדילת הנבט ומשמר את האנזימים במצב פעיל, כלומר הם עדיין יכולים לפרק עמילן לסוכרים.
לבסוף מייבשים את הלתת בחום של כ־60°C עד 71°C, עד שאחוז הלחות יורד לכ־6% או פחות.
בתהליך יצור משקאות אלכוהוליים מפרקים האנזימים את העמילנים לסוכרים. אחר כך השמרים הופכים את הסוכרים לאלכוהול.
לֶתֶת (מַאלְט) הוא גרעיני דגן שנבטו ויובשו.
ממלטים משתמשים להכין שתייה חריפה, לחם, חומץ וגם חלק מממתקים.
קודם משאירים את הגרעינים לנבוט. בזמן הנביטה נוצרים אנזימים. אנזימים הם חומרים שעוזרים לפרק מזון.
האנזימים מפרקים את העמילן. עמילן הוא חומר אנרגיה שהגרעין שומר בתוכו. הפירוק הופך את העמילן לסוכר.
אחר כך מפסיקים את הנביטה על ידי חימום לטמפרטורה של כ־38°C, 49°C. אחרי זה מייבשים בחום של כ־60°C, 71°C עד שהגרעינים יבשים מאוד (עד 6% לחות).
הסוכרים שנוצרו עוזרים לשמרים להכין אלכוהול, ומקלים על אפייה של לחם.
תגובות גולשים