"שלושת המצפים" הם שלוש נקודות יישוב יהודיות שנבנו בנגב בזמן מלחמת העולם השנייה: מצפה גבולות, מצפה רביבים ובית אשל.
ב־1939 יצא הספר הלבן (מסמך ממשלתי) שהגביל רכישת אדמות ויישוב של יהודים. בתגובה החליטה התנועה הציונית להאיץ רכישות קרקע דרך הקרן הקיימת לישראל (ארגון שקנה קרקעות בארץ). על הקרקעות האלה הוקמו המצפים כדי לבדוק את הקרקע והאקלים, לנסות שיטות חקלאיות, ולראות איך הבריטים יגיבו.
המצפה הראשון, מצפה גבולות, הוקם במאי 1943 על ידי חברי "קיבוץ ארץ-ישראלי ג'" של השומר הצעיר (היום קיבוץ חצור). אחריו הוקם מצפה רביבים על ידי אנשי הנוער העובד. בית אשל הוקם באתר שהיה מיושב מאז 1939, ועמד על ידי תנועת המושבים (ארגון של חקלאים המתגוררים בקבוצה).
המצפים נבנו במבנה אחיד: חצר מרובעת מוקפת חומה, מגדל תצפית בפינה, וכניסות לבתי מגורים ולמבני שירות. המתכנן היה האדריכל יעקב מטריקין. שלוש שנים אחר כך הוקם מבצע גדול יותר, '11 הנקודות'.
לערך המצפים היתה חשיבות מעשית: הם עזרו להחזיק את הקרקעות בנגב, לשפר את הביטחון ולצבור ידע על חיי האזור, על עבודת החקלאות ועל הקשרים עם הבדואים. מידע זה סייע בהקמת נקודות התיישבות נוספות.
שלושת המצפים הם שלושה יישובים קטנים בנגב. שמותיהם: מצפה גבולות, מצפה רביבים ובית אשל.
בשנות ה־40 יצא ספר הלבן (מסמך שמנע קניית אדמות בקלות). בגלל זה קנו אנשים אדמות דרך הקרן הקיימת (ארגון שקונה אדמות).
בנו את המצפים כדי לבדוק את האדמה והאקלים. גם ניסו שיטות חקלאיות וראו איך הבריטים יגיבו.
מצפה גבולות הוקם במאי 1943 על ידי חברים של תנועת השומר הצעיר. מצפה רביבים הוקם על ידי הנוער העובד. בית אשל היה במקום שהיה יישוב קטן מ־1939. תנועת המושבים (קבוצה של חקלאים שגרים יחד) הובילה אותו.
המצפים נראו דומים: חצר מרובעת עם חומה ומגדל תצפית בפינה. הם עזרו לשמור על האדמות, לשמור על הביטחון וללמוד על חיי החקלאות והקשרים עם הבדואים (אנשים מהמדבר).
תגובות גולשים