שלטון החוק

שלטון החוק

שלטון החוק הוא עיקרון שמכריח את כולם לציית לחוק. המשמעות הבסיסית היא שאיש אינו מעל החוק, לא שליטים ולא שופטים. הוא מבטיח שוויון בגישה לצדק והגנה מפני אפליה. שלטון החוק חשוב לשמירה על זכויות אדם, סדר חברתי ואחריותיות של השלטון.

לפי עיקרון זה כל אדם כפוף לחוק וזוכה להגנה שווה, בלי קשר למעמד, מוצא או דת. שוויון זה מגן על זכויות הפרט ומונע הטבות בלתי־הוגנות לאנשים בעלי כוח.

הפרדת הרשויות פירושה חלוקה לשלוש רשויות: מחוקקת (כנסת/פרלמנט), מבצעת (ממשלה) ושופטת (בתי משפט). כל רשות עצמאית במידה, וכך נוצרו איזונים ובלמים שמונעים ריכוז כוח ועריצות.

עצמאות השופטים חשובה כדי להבטיח משפט הוגן ולמנוע השפעה בלתי ראויה מצד הממשלה או קבוצות אינטרס. שופטים צריכים לפעול בלי פחד מנקמה או לחץ פוליטי.

יש כמה דרכים להבין את הביטוי:
• המובן הפורמלי, כולם חייבים לציית לחוק. כאן נשאלת גם השאלה המוסרית האם תמיד חובה לציית לחוק.
• המובן המוסדי, חוקים צריכים להתקבל על ידי מוסדות דמוקרטיים. זה לא מבטיח שהחוק צודק.
• המובן האינסטרומנטלי, שלטון החוק הוא אמצעי שגורם לחוק להכווין התנהגות באופן יציב וברור.
• המובן המהותי, לדעת חלק מהמשפטנים, החוק צריך גם להגן על זכויות ולהיות הוגן מבחינה ערכית.

לון פולר הציע מאפיינים שהופכים חוק למותר לדרוש ציות: כלליות (חל על כולם), פומביות (מפורסם), פרוספקטיביות (חלים לעתיד, לא רטרואקטיבית), בהירות, היעדר סתירות, ישימות (לא דורש הבלתי־אפשרי), עקביות והתאמה בין החוק למעשה.
בנוסף נדרשת עצמאות שיפוטית כדי שאזרח יוכל לתבוע את המדינה ללא משוא פנים.

רעיון זה מדגיש שגם היוצרים של החוק כפופים לו. אפילו המחוקק צריך לפעול בתוך כללים מוסמכים, ושיפוט מוסמך יכול לפרש את החוק.

במקומות שבהם עלה הפופוליזם או הסמכותנות חל שבר בשלטון החוק. מנהיגים עלולים לרכז סמכויות, להשפיע על מינוי שופטים או לצמצם את סמכויות בתי המשפט. אלה פוגעים באיזונים ובשלטון החוק.

גם שחקנים שאינם מדינה, תאגידים, קבוצות חמושות או אנשים, יכולים לערער את החוק. תקשורת שקרית ומידע כוזב ברשת עלולים להחליש את אמון הציבור במוסדות ולפגוע בציות לחוק.

במדיה הישראלית משתמשים בביטוי "שלטון הצחוק" כדי לבקר כשיש כשלים במערכת החוק והמשפט.

שלטון החוק

שלטון החוק אומר שהחוקים שווים לכולם. אף אחד לא מעל החוק. זה מגן על אנשים ומונע אפליה.

כל אדם כפוף לחוקים. החוק צריך להגן על כולם באותה מידה.

יש שלוש רשויות: מחוקקת (כשמכינים חוקים), מבצעת (שמריצה אותם) ושופטת (שיבדוק אם פעלו לפי החוק). זה מונע מכוח אחד להשתלט.

שופטים צריכים להחליט בביטחון. הם אינם צריכים פחד מלחצים פוליטיים.

חוקים טובים הם ברורים, מפורסמים, חלים לעתיד ולא מחדשיקים חוקים אחרי מעשה. הם חייבים להיות ישימים ולא סותרים את עצמם.

גם מי שעושה את החוק צריך לציית לו. החוק חזק כשכולם כפופים אליו.

כשמנהיגים מרוכזים בכוח או כשיש הרבה חדשות שקריות, אמון הציבור נחלש. גם קבוצות שאינן מדינה עלולות להזיק לשלטון החוק.

במקרים של כשלי משפט אומרים לפעמים "שלטון הצחוק" כדי לצחוק על המצב.