שלמה זלמן הנאו

הרב שלמה זלמן הכהן הנאו כ"ץ (1687, 1746), שנקרא גם זלמן הענא, היה מדקדק עברי שהתמקד בנוסח התפילה, בניקוד (סימני תנועות במילים) ובטעמי המקרא (סימני הנגינה בעת קריאת התורה).

נולד בהנאו שבגרמניה לבנו של רבי יהודה ליב כ"ץ. חי בערים שונות כמו פרנקפורט, המבורג, אמסטרדם, ברלין והנובר. במהלך חייו פעל בעיקר כחוקר השפה והנוסחים של התפילה.

בגיל 21 פירסם את "בנין שלמה", ספר בדקדוק עברי ובטעמי המקרא, ובו גם ביקורת על טעויות בנוסחי תפילה וסידורים ישנים. ב-1733 הוציא את "צהר התיבה", שהפך לנפוץ במאה ה־18. בסוף ספרו הוסיף קונטרס בשם "מכסה לתיבה" כתגובה לביקורת שהטיח בו הרב יעקב עמדין (היעב"ץ).

היה מקדם גדול של לימוד דקדוק לשון המקרא ביחס לנוסחי התפילה שנכתבו בלשון חז"ל (שפת חכמי התלמוד). ב־1725 פרסם את "שערי תפילה", בו הציע תיקונים לנוסחי תפילה וטען על שיבושים לשוניים. רבים מהחידושים שלו עוררו מחלוקת. אף על פי שחכם צבי העניק הסכמה לספרו, היעב"ץ ביקר אותו בחריפות. הרז"ה הגיב והגן על עמדותיו ב"מכסה התיבה".

בסופו של דבר חלק מתיקוניו התקבלו בחלק מהנוסחים, והשפיעו גם על סידור אדמו"ר הזקן ועל נוסח הגאון מווילנה. תלמידו המשורר נפתלי הרץ וייזל (רנה"ו) קיבל ממנו גישה אנליטית ללימוד הדקדוק.

דברי הרב נותרו שנויים במחלוקת. כמה פוסקים שיבחו את הערותיו וחלק מהן נכנסו לנוסח התפילה; אחרים דחו את חידושיו ואף האשימו אותו בזיוף הסכמות. תומכיו טוענים שהביקורת נבעה מקנאות לשמירת טהרת השפה.

שלמה זלמן הנאו כ"ץ (1687, 1746) היה חוקר של השפה העברית.

נולד בעיר הנאו בגרמניה. גר במספר ערים, כמו פרנקפורט והאמבורג.

בתור צעיר כתב את "בנין שלמה" על דקדוק וטעמי המקרא. טעמי המקרא הם סימנים שמראים איך לשיר את הפסוקים.
אחרי כמה שנים כתב את "צהר התיבה". בסוף הוסיף קונטרס בשם "מכסה לתיבה".

הוא רצה לתקן שגיאות בנוסח התפילה. פרסם גם את "שערי תפילה" עם הצעות לתיקונים.
הרב יעקב עמדין (יעב"ץ) לא אהב את התיקונים וביקר אותו. הם התווכחו והחליפו תשובות.

חלק מהשינויים שלו נשמרו בנוסחי תפילה מפורסמים. גם תלמידים שלו למדו דרכי חשיבה חדשות.