שלמה שפירא (מונקאטש)

רבי שלמה שפירא (ז' בכסלו ה'תקצ"ב, 12 בנובמבר 1831, כ"א בסיון ה'תרנ"ג, 5 ביוני 1893) היה האדמו"ר הראשון ממונקאטש ומחבר הספר "שם שלמה". אדמו"ר (רב ומנהיג חסידי).

רבי שלמה נולד לטובה חוה ולרבי אלעזר שפירא, בנו של הרב צבי אלימלך שפירא, מחבר הספר 'בני יששכר', שכיהן כרב מונקאטש. נישא לחיה פרומה, בתו של רבי יקותיאל שמואל שמלקה מסאסוב.

לאחר נישואיו עבר לסטז'יז'וב בגליציה, שם שימש אביו ברבנות. כאשר אביו הוצע למשרת רב לאנצוט (בשנת ה'תרי"ז) קיבל רבי שלמה את תפקיד רב העיר סטז'יז'וב. בשנת ה'תרמ"ב מונה לרב מונקאטש והחל לפעול כאדמו"ר.

רבי שלמה נפטר בכ"א בסיוון ה'תרנ"ג. את מקומו מילא בנו, רבי צבי הירש שפירא, כאדמו"ר השני ממונקאטש. לפי צוואתו לא נדפסו דברי התורה שכתב. תולדותיו הופיעו בספר "בית שלמה" מאת דוד הכהן געלב, ונעשה ניסיון לאסוף דבריו מצאצאיו. אוסף בשם "ספר פדה בשלום" הודפס בברוקלין בשנת תשנ"ג על ידי הוצאת אמות מונקאטש.

רבי שלמה שפירא נולד ב-1831 ונפטר ב-1893. הוא היה האדמו"ר הראשון של מונקאטש. אדמו"ר = מנהיג חסידי.

הוא היה בנם של טובה חוה ורבי אלעזר שפירא. אביו היה בנו של הרב צבי אלימלך שפירא.

אחרי נישואיו עבר לעיר סטז'יז'וב. אחר כך מונה לרב של מונקאטש והפך לאדמו"ר שם.

בצוואתו ביקש שלא להדפיס את דבריו. אחרי מותו יצאו ספרים שניסו לאסוף את דבריו. אחד מהם, "ספר פדה בשלום", הודפס בברוקלין ב-1993.