בפוליטיקה, שמאל וימין הם תוויות שממיינות אידאולוגיות, תנועות ומפלגות. המיון התחיל במהפכה הצרפתית ב-1789, אבל הוא פשטני ולא תמיד מתאים לכל דעה. בדרך כלל תנועות שמרניות, לאומיות וקפיטליסטיות מיוחסות לימין, בעוד תנועות פרוגרסיביות (רצון לשינויים חברתיים) וסוציאליסטיות (תמיכה בבעלות ציבורית על חלק מהכלכלה) מיוחסות לשמאל. הרבה פעמים קיימת התאמה בין דעות שונות, ולכן החלוקה לשמאל-ימין עוזרת לראות קרבה פוליטית ושותפויות. יחד עם זאת, אדם או מפלגה יכולים להיות ימניים בתחום אחד ושמאליים בתחום אחר, ויש גם עמדות שממוקמות במרכז.
המונחים הופיעו לראשונה ב-1789, כשהנוכחים באספה בצרפת ישבו בצדדים שונים של אולם הישיבות לפי עמדותיהם כלפי המלך. עם הזמן המושב הפך לסמל והתחילו לכנות קבוצות פוליטיות "ימין" ו"שמאל". במאה ה-19 וה-20 המושגים קיבלו משמעות אידאולוגית ברורה יותר, ושימושם התפשט למדינות אחרות. משמעות המונחים השתנתה לפי תקופה ומקום, ולכן הם לא אחידים בכל זמן ומקום.
בישראל מפלגות ומחנות מקושרים לרוב לימין, שמאל או מרכז. כאן ההבדל בין מחנות אלה מדורג בעיקר לפי הציר הביטחוני-מדיני, כלומר יחס לשטחים, תהליך השלום ויחסי דת ומדינה, ולא רק לפי כלכלה כמו בחלק ממדינות אירופה. נושאים נוספים שמשפיעים על המיקום: הגירה, כלכלה וחלוקת משאבים.
יש חלוקות אחרות במקום ציר יחיד. למשל מפה דו-ממדית (כמו Political Compass): ציר אחד לכלכלה (ימין או שמאל כלכלי) וציר שני לחברה. בציר החברתי יש קיצונים סמכותנים (רוצים שלטון חזק) מול נגד־סמכות (אנטי-סמכותנות), כאשר הקצה האנטי-סמכותי כולל גם אנרכיזם (רעיון של חיים ללא ממשל). יש גם תאוריות כמו "פרסת הפרסה" שאומרות שקיצונים משתי הקצוות דומים זה לזה יותר מאשר הם דומים למרכז.
שמאל וימין הם מילים שאוספות דעות פוליטיות. המילים התחילו בצרפת ב-1789, כשאנשים ישבו בצדדים שונים של האולם.
באופן כללי, ימין רוצה לשמור יותר על מסורת ועסקים פרטיים. שמאל רוצה שינויים וחלוקה שווה של שירותים לכלל.
שמאל וימין לא תמיד ברורים. אדם אחד יכול להיות שמאלי בנושא אחד וימני בנושא אחר. יש גם מרכז באמצע.
החלוקה התחילה כשהאנשים באספה בצרפת ישבו זה מול זה. אחר כך שמות אלה השתמשו גם במפלגות ובמדינות אחרות.
בישראל השאלה העיקרית היא ביטחון ושטחים. זה אומר: מה עושים לגבי ארץ, שלום והחיים יחד. גם כלכלה ודת משפיעות על מי ימני ומי שמאלי.
יש דרכים אחרות למיין דעות. דוגמה היא מפה עם שני קווים. קו אחד מדבר על כלכלה. הקו השני מדבר על חוקים ושלטון. יש גם רעיון שאומר שקיצונים משתי הקצוות דומים זה לזה.
תגובות גולשים