שמחה הולצברג

יחיאל שמחה הולצברג (18.4.1924, 13.2.1994), מכונה "אבי הפצועים", היה פעיל ציבורי וחתן פרס ישראל לשנת 1976 על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

הולצברג נולד בוורשה במשפחה חרדית וענייה. בגיל 16 נכנס לגטו ורשה, אותו חלק של העיר שבו הכניסו הנאצים את היהודים. הוא עבד במסחר קטן והשתתף במרד גטו ורשה, המרד של היהודים נגד הנאצים. בתשעה באב 1942 גורשה משפחתו לטרבלינקה, מחנה השמדה. לאחר חיסול הגטו נלקח הולצברג למחנה בודזין. ב־1945 שוחרר ממחנה הריכוז ברגן־בלזן בידי הצבא הבריטי. במהלך המלחמה איבד את כל משפחתו.

לאחר המלחמה שהה שנה בגרמניה בחוות הכשרה והמשיך לעסוק במסחר. בשנת 1946 נשא אישה בשם מלה, גם היא ניצולת שואה. לבני הזוג נולד בנם הבכור שמואל, ושנה מאוחר יותר נולד אפרים. אשתו ובנו עלו לישראל, ולהולצברג הצטרף ב־1949. המשפחה התגוררה בבני ברק. חלק מעסקיו בתחום יודאיקה ואמנות נכשלו.

בהמשך החל לבקר ניצולי שואה בבתי חולים פסיכיאטריים, ועבד רבות בהנצחת השואה. הוציא לאור את שירי יצחק קצנלסון, משורר השואה, ותרם ספרים להקמת ספריות בנושא.

הולצברג התקרב לרב אריה לוין, "אבי האסירים", ובהשפעתו החל להקדיש עצמו לחיילי צה"ל פצועים, לנכים, ולאלמנות ויתומים. לאחר מלחמת ששת הימים (1967) בנה קשר אישי עם פצועים רבים. ביתו הפך למקום אליו באו לעתים קרובות פצועים ובני משפחותיהם. בגלל פעילותו הרבה כינו אותו "אבי הפצועים".

פעל גם נגד נרמול היחסים עם גרמניה והשתתף בהפגנות רבות. נעצר מספר פעמים, בין השאר ב־1966 במהלך חלוקת שיריו של קצנלסון, וב־1967 בעת מחאה על ביקור קנצלר גרמניה לודוויג ארהארד. בעזרת עורך הדין דב שילנסקי ניהל מאבקים ציבוריים.

מאוחר יותר התגרש; אשתו היגרה לארצות הברית בסוף שנות ה־50. בניו נשארו עמו בישראל.

הולצברג לקה במתקפת לב ונפטר במהלך אזכרה לקורבנות פיגוע אוטובוס. נקבר בבית הקברות סנהדריה ליד רבו, אריה לוין. השאיר אחריו שני בנים, שמואל ואפרים. לאחר מותו שב בנו הבכור וגרושתו לישראל. ראש הממשלה יצחק רבין הספיד את מסירותו למדינה ולסבל האנושי, ואת הקשר העמוק בין עברו בשואה לפעילותו הציבורית.

יחיאל שמחה הולצברג (1924, 1994) נקרא גם "אבי הפצועים". הוא זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת.

הולצברג נולד בוורשה למשפחה דתית וענייה. כשהיה נער נכלא בגטו ורשה. גטו, אזור שבו כפו הנאצים על היהודים לגור. חלק ממשפחתו נשלח לטרבלינקה. טרבלינקה, מחנה השמדה שבו רצחו את בני המשפחה.

הולצברג השתתף במרד בגטו. אחרי כן עבר למחנה ריכוז ושוחרר ב־1945 על ידי הצבא הבריטי. הוא נשא את מלה ב־1946. להם נולדו שני בנים, שמואל ואפרים. ב־1949 עלה לישראל והם גרו בבני ברק.

הוא אסף ספרים וחפצים יהודיים ועבד לשמור את זכר השואה. לאחר מלחמת ששת הימים התחיל לעזור הרבה לחיילים פצועים, לנכים ולמשפחות השכולות. ביתו הפך למקום מפגש לפצועים.

בגלל הפעילות הרבה הזו קראו לו "אבי הפצועים". הוא גם נאבק נגד היחסים עם גרמניה והשתתף בהפגנות. בסוף חייו חלה בלבו ונפטר במהלך אזכרה. נקבר בסנהדריה ליד הרב אריה לוין.

הולצברג זכר את השואה ועזר לאנשים פצועים ומשפחותיהם.