״שמחת עניים״ הוא קובץ השירים השני של נתן אלתרמן. הוא יצא לאור בארץ ישראל המנדטורית במרץ 1941 ונחשב לפסגה ביצירתו.
הקובץ כתוב בלשון כמו‑תנ"כית, כלומר בסגנון שמזכיר את שפת התנ"ך. הוא מחולק לשבעה פרקים ובו כמה עשרות שירים. הדובר בקובץ הוא "המת" שמדבר אל אהובתו, ה"בת". השירים חידתיים וקשים לפרש, ולכן חוקרי ספרות רבים הציעו פרשנויות שונות.
יש קשר בין הקובץ ליצירתו של יונתן רטוש "חופה שחורה". כמה מבקרי ספרות ראו הקשר זה כהשפעה פורצת דרך על אלתרמן. בעקבות זאת נכתבו תגובות ופרשנויות על ההשפעה הזו ועל יחסי המשוררים באותה תקופה.
הנאום על אודות משמעות הקובץ מגוון. מרדכי שלו ראה בו התמודדות בין היהדות ההיסטורית לציונות; אחרות, כמו רחל כצנלסון-שזר ואידה צורית, ראו תמונה של האומה מול ההיסטוריה שלה. עוזי שביט קישר את הספר לחרדה לגורל העם היהודי ולגורל התרבות המערבית בתקופת כיבושי גרמניה הנאצית. פירוש נוסף מציע שהשירים מדברים על קינאה של הדובר המת כלפי אהובתו החיה, ועל ההתמודדות עם המוות לצד רצון ללחיות, אפילו שמחה מסתייגת שנראית כ'שמחת עניים'.
בקובץ בולט גם מוטיב "השיבה המנצחת": מי שנדחה או הוכה שב מאוחר יותר כמנצח.
בשירים יש רמזים רבים למקורות יהודיים ולשירי שייקספיר. נעשה שימוש בכתבי התנ"ך, בסידור התפילה ובטקסטים מסורתיים. לדוגמה, יש שימוש שעשוי להזכיר פסוקים מהתנ"ך, ורמיזות לעקידת יצחק, האירוע שבו אברהם כמעט הקריב את בנו יצחק. במקומות אחרים מופיעים אוקסימונים ספרותיים, כמו "אהבת העיט", שמחברים בין אהבה לבין סמלים של מוות.
״שמחת עניים״ הוא ספר שירים שני של נתן אלתרמן. הספר יצא לאור במרץ 1941 בזמן שהבריטים שלטו בארץ.
השירים כתובים בסגנון שמזכיר את התנ"ך. בספר יש שבעה פרקים וכמה עשרות שירים קצרים. הדובר הוא אדם מת שמדבר אל אהובתו החיה. השירים מסתוריים וקשה תמיד להבין אותם, ולכן חוקרים ניסו לתת להם פירושים שונים.
השם "שמחת עניים" נלקח מתוך שיר מלחמה של שמואל הנגיד, שדיבר על ניצחון בלתי צפוי.
נושא השירים משתנה: יש מי שרואה בהם דיבור על הבעיות בין המסורת והציונות. אחרים מרגישים שהשירים מדברים על דאגה לעם היהודי במלחמת העולם. יש גם פרשנות שאומרת שהשירים מדברים על קנאה של המת כלפי האהובה ועל הרצון לחיות.
בכמה שירים יש מילים ורמיזות לטקסטים יהודיים כמו סיפורי התנ"ך ותפילות. למשל מופיעה שם רמיזה לעקידה, הסיפור שבו אברהם כמעט הקריב את יצחק.
תגובות גולשים