שמחת עניים

״שמחת עניים״ הוא ספר שירים שני של נתן אלתרמן. הספר יצא לאור במרץ 1941 בזמן שהבריטים שלטו בארץ.

השירים כתובים בסגנון שמזכיר את התנ"ך. בספר יש שבעה פרקים וכמה עשרות שירים קצרים. הדובר הוא אדם מת שמדבר אל אהובתו החיה. השירים מסתוריים וקשה תמיד להבין אותם, ולכן חוקרים ניסו לתת להם פירושים שונים.

השם "שמחת עניים" נלקח מתוך שיר מלחמה של שמואל הנגיד, שדיבר על ניצחון בלתי צפוי.

נושא השירים משתנה: יש מי שרואה בהם דיבור על הבעיות בין המסורת והציונות. אחרים מרגישים שהשירים מדברים על דאגה לעם היהודי במלחמת העולם. יש גם פרשנות שאומרת שהשירים מדברים על קנאה של המת כלפי האהובה ועל הרצון לחיות.

בכמה שירים יש מילים ורמיזות לטקסטים יהודיים כמו סיפורי התנ"ך ותפילות. למשל מופיעה שם רמיזה לעקידה, הסיפור שבו אברהם כמעט הקריב את יצחק.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!