שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות, בסוף תקופת החשמונאים, במאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני. שותפו היה אבטליון, שאיפיין בתפקיד אב בית הדין.
יש מחלוקת במקורות אם שמעיה ואבטליון היו גרים (גֵּר, מישהו שהמיר דת) או צאצאים של סנחריב לפי התלמוד הבבלי. הלל הזקן כינה אותם "שני גדולי הדור" והסיפורים עליהם מדגישים את הכבוד שקיבלו מהחכמים ומהציבור. מסופר שהלל למד בבית מדרשם, ושגם הכהן הגדול גילה להם כבוד במקום שציפו שיעשו זאת לו.
במשנה מובא סיפור על עקביא בן מהללאל, שנידו החכמים לאחר שביזה את שמעיה ואבטליון בשל היותם גרים.
שמעיה ואבטליון העבירו הלכות שנמסרו על שמם לעתים על ידי אחרים. באחת המחלוקות של תקופת הזוגות, על סמיכה ביום טוב (שאלה הלכתית על פעולות שניתן לעשות ביום חג), שמעיה נטה לאפשר סמיכה. רוב ההלכות המובאות בשם שמעיה מופיעות יחד עם אבטליון.
בשמו מובאת משנה ידועה בפרקי אבות (פרק א משנה י): הוראות לחיים תקינים. בין הדברים: "אהוב את המלאכה", כלומר יש לעבוד ולא להתבטל; "ושנא את הרבנות", לא לשאוף לשלטון; ו"אל תתוודע לרשות", להיזהר מקשרי יתר עם השלטון.
חוקרים דנים בזיהוי שמעיה עם דמות בשם סמאייס שנזכרת אצל יוסף בן מתתיהו. יש מי שתומך בזיהוי זה, ויש מי שמפקפק בו ומציע שזמנו של שמעיה מוקדם יותר, כך שאינו קשור למשפטי הורדוס (בערך המאה ה־1 לפני הספירה). אין הסכמה מוחלטת על תאריכי מותו ומעמדו המדויק בהיסטוריוגרפיה.
מסורת ימי הביניים מקשרת את קברו של שמעיה לגוש חלב. סופרים מהמאה ה־13 תיארו במקום מבנה קטן וסרקופג כפול ליד הכניסה לכפר, ומסורת זו הוזכרה על ידי נוסעים יהודיים מאוחר יותר.
שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוגות, לפני חורבן בית המקדש השני. הסנהדרין זהו בית דין של חכמים.
שמעיה עבד עם אבטליון. יש מסרים שאומרים שהם היו גרים. גֵּר זו מילה לאדם שהמיר דת. הלל כיבד אותם והלך ללמוד בבית המדרש שלהם.
בשמו יש אמרה מפורסמת: "אהוב את המלאכה". זה אומר שראוי לעבוד ולא להיות עצל. עוד אמר: לא לבקש שלטון ולהיזהר מקשרים עם השלטון.
מסורת ישנה אומרת שקברו נמצא בגוש חלב. נוסעים במאה ה־13 תיארו שם סרקופג כפול במבנה קטן ליד הכפר.
תגובות גולשים